למה כל כך קשה לחזור לקריירה אחרי לידה? ואיך בכל זאת אפשר?

 

מאת סאלי תדמור

 

נדמה שרק גבר יכול לשאול את השאלה הזו… מה, זה לא ברור? אבל למה, בעצם? למה כל כך קשה לחזור לעבודה אחרי הלידה?

 

  1. רצון להיות עם התינוק. כל מילה מיותרת. אנחנו לא שונות כל כך הרבה משימפנזות שיצרחו וילחמו אם מישהו ינסה לקחת מהן את התינוק.
  2. עייפות. ממש לא בעיה קטנה. קשה להיות שאפתניות ואופטימיות כאשר אנחנו פשוט לא ישנות מספיק.
  3. עניין רק בתינוק. ג'ודי פוסטר התראיינה כמה חודשים אחרי הלידה שלה, ואמרה, שלא מעניין אותה כלום. לא קריירה, לא סרטים, רק להיות כל הזמן עם התינוקת שלה. אם זה קורה לג'ודי, זה בטח יכול לקרות גם לנו.
  4. תחומי עניין שהשתנו: זה לא רק התינוק. זה יותר רחב. אולי קודם היינו מעצבות אופנה ועכשיו בגדים מעניינים אותנו כקליפת השום. אולי היינו סמנכ"ליות כספים ועכשיו לשבת ליד המחשב כל היום מזעזע אותנו.
  5. סדרי עדיפויות שהשתנו. פעם ליגלגנו על מי שעזבה את המשרד ב – 16:00. היום זה נראה לנו ערב.
  6. אפליה מצד מעסיקים. זה קיים, אין טעם להכחיש.

 

איזה יאוש… מה עושים?

לקרוא את ההמשך »


מי רוצה לדבר על הדרת אמהות מהמרחב התעסוקתי?

כתבה: אפי הזנפרץ
הדרת נשים תמיד היתה קיימת ברמה כזו או אחרת בכל מקום בחיים שלנו.
הנושא רק עלה לאחרונה, בעיקר בגלל ההקצנה. ובואו נודה, זה מרגיש גם קצת כמו הטרנד החדש. אבל הדרת נשים תמיד היתה שם. כל שנה אנחנו מדברים על פערי השכר בין נשים וגברים. מדברים, וממשיכים הלאה. כמעט כל אשה מגיל כלשהו ומעלה, תספר ששאלו אותה שאלות על מצבה המשפחתי, בניגוד לחוק, במהלך ראיון עבודה. וכשגילו שיש לה בבית קטנים, כבר בחרו במישהו אחר. והצביעות. ביד אחת מעודדים ילודה וביד שניה מסבירים לנו כמה זה בעייתי ולא כלכלי להעסיק אמא. איזה שטויות. מי שמעסיק אמהות יודע איך לרוב מדובר בעובדות הכי מסורות שניתן להשיג.
אין לי ילדים. פעם חשבתי שגם לא ארצה, אבל זה כבר השתנה. ומאז ועד היום, אני לא מצליחה להבין את כל המעסיקים, ברובם גברים, שיש להם בנות זוג ויש להם ילדים, שנותנים לזה יד. jobs4mom נולד בדיוק מהסיבה הזו. אנחנו מאמינות ומקוות שנוכל לסייע ליצור בישראל סביבה יותר שוויונית על ידי עידוד חברתי של מעסיקות ומעסיקים לאפשר להם ולילדיהם חיים הגיוניים וחופש בחירה.
כן יהי רצון