עיר ידידותית לנשים?

כתבה: אתי אטיאס

שמי אתי אטיאס, ואני יועצת ראש העיר אשדוד לקידום מעמד האישה ויו"ר מועצת נשים, אמא לארבעה ילדים בוגרים. אני רוצה לשתף אתכן בתהליך הפיכתה של אשדוד לעיר ידידותית לנשים.

נשים מהוות היום מעל 51% מתושבות הערים בעולם ובעתיד צפוי מספרן לעלות עוד יותר בעקבות ממוצע חייהן לעומת הגברים. הניסיון במקומות שונים בעולם מראה כי שוויון בין נשים וגברים מיטיב עם מצבה הכלכלי של כלל האוכלוסייה וכי הדרך המרכזית לקידום שוויון זה הוא באמצעות הטמעה של ראיה מגדרית בתכנון ביישום ובבקרה של המדיניות הציבורית.

אם כן,  מהי עיר ידידותית לנשים?

עיר ידידותית לנשים רואה את הסביבה דרך עיני האישה, מעמידה לטובתה אפשרויות, ופורסת הזדמנויות בתחום המעמד האישי, התעסוקה, החינוך, הביטחון ובתחומים מגוונים נוספים, תוך הקטנת פערים מגדריים. עיר ידידותית מבקשת לעשות לקידומן האישי, החברתי והכלכלי של הנשים, דבר שיתרום גם להתפתחות וליציבות של העיר בכל תחומי החיים.

 ניתן לרכז את שלבי הפעילות לקראת הפיכתה של עיר לידידות לנשים בשלושה תחומים עיקריים:

תחום תעסוקה ויזמות עסקית

  • עיר ידידותית תדאג למקורות תעסוקה הולמים לנשים, למשרות איכותיות שתושבות העיר תוכלנה להתפרנס בכבוד.
  • עיר ידידותית תעמיד לרשות תושבותיה מסלולי הכשרה תעסוקתיים וטכנולוגיים.
  • עיר ידידותית תדאג לתנאי העסקה מכבדים תוך שמירה על איזון משפחה – עבודה.
  • עיר ידידותית תדאג לתנאים נוחים לפיתוח עסקים קטנים וזעירים לנשות העיר, ועוד.

 תחום חינוך ורב תרבותיות

  • עיר ידידותית לנשים היא  עיר בה כבר מגילאי בית ספר יוכלו התלמידות להיחשף להשכלה מדעית וטכנולוגית שתקל עליהן בהמשך להשתלב בשוק העבודה.
  • עיר ידידותית לנשים תפעיל פרויקטים להעצמת ילדות ונערות בתחום החינוך, תרחיב משמעותית את הסדנאות בבתי הספר לשוויון וכבוד מגדרי לשני המינים.
  • עיר ידידותית תדאג למספר רב של גני ילדים שיאפשרו לנשים לצאת לעבודה.
  • כבר היום, ע"פ החלטת מועצת העיר, כל דירקטוריון, ועדה או תאגיד עירוני, מחויב ל- 30% ייצוג נשי. נשים עד גיל 45 יכולות לקבל הלוואה בסך 10,000 ₪ ללימודים אקדמאיים ולהחזיר את ההלוואה בתום הלימודים ללא ריבית, וזו רק דוגמה קטנה.

 תחום התשתיות והביטחון

  • עיר ידידותית לנשים היא עיר שמכירה במציאות חייהן של נשים שמחייבת תמרון בין תפקידים בבית ובעבודה, במרחבים השונים של העיר.
  • עיר ידידותית תסייע בניידותן ונגישותן ממקום למקום בין היתר, עם הצבת תחנות אוטובוס ליד מוסדות חינוך.
  • עיר ידידותית תדאג למדרכות נוחות, לשירותים ציבוריים מכבדים, לפינות הנקה והחתלה בכל המתחמים הציבוריים, לתאורה הולמת, שטחים ירוקים, גנים ציבוריים, לביטחון אישי, ועוד.

 עיר ידידותית לנשים = עיר ידידותית לכולם.

 בין הפעולות אותן נוקטת אשדוד בהפיכתה לעיר ידידותית לנשים:

  • הקצאת תקציב ראוי לפעילות המשרד לקידום מעמד האישה בעירייה בראשות יועצת רה"ע לקידום מעמד האישה
  • הטמעת נושא קידום מעמד האישה בחזון וביעדי העירייה תוך התחייבות לייצוג ראוי ומוגדר של נשים בוועדות העירייה השונות ובדירקטוריונים
  • הכשרת סגל העירייה להכנת תקציב בראיה מגדרית תוך טיפוח קשר עבודה שוטף בין יחידות העירייה השונות ליועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה בניהן: חינוך, תעסוקה, תשתיות ורווחה
  • מיפוי צרכים מקצועי של הנשים בעיר
  • תוכנית עבודה שנתית העונה על יעדים, מטרות ומדדים בנושא קידום מעמד האישה
  • הקמת מועצת נשים נבחרות מכל מגזרי העיר לייצוג הקול הנשי ויצירת מנגנונים לשיתוף הציבור, תוך יצירת פעילויות מותאמות לקהל הנשים והנערות בעיר
  • תפעול הגורמים השונים בעיר בניהם עמותות, ארגונים, גופי מתנדבים ויחידות העירייה למען פעילות לקידום מעמד האישה
  • יצירת מנגנון פיתוח ושימור ידע בנושא קידום האישה בארגון
  • עריכת כנסים להעלאת מודעות ציבורית לשוויון בין המינים בניהם: "כנס עיר ידידותית לנשים" , "כנס המעסיק המתקדם", כנס "נערות למדעים"
  • מתן מגוון פעילויות הכוללות: ימי עיון, הרצאות, הכשרות מקצועיות, תמיכה ביזמות עסקית לנשים, קידום נשים לפוליטיקה, הנהגה וניהול, עידוד נערות לרכישת מקצועות מדעיים לבגרות, פרויקטים לשוויון מגדרי בגני הילדים, שיתוף פעולה עם תנועות הנוער בעיר, הקמת פורום נשות עסקים, הקמת פורום נשים יוצרות ועוד.

 עוד עלי:

אני ילידת הארץ. נולדתי בחיפה, אבל גדלתי בחו"ל, בטנג'יר שבצפון מרוקו, שם כבר בגיל 15 גויסתי למחתרת הציונית. בגיל 17, עם סיום לימודי התיכון הצרפתי, עליתי ארצה לקיבוץ רעים שם גם נישאתי (בגיל 19) וילדתי ומאז 1968 אני תושבת אשדוד-בהן גידלתי את עצמי ואת משפחתי

 את הפעילות הציבורית שלי התחלתי עוד בתחילת שנות ה- 80 בהיותי אישה צעירה, אם לארבעה ועובדת במשרה מלאה, אבל תמיד הרגשתי שזו הדרך בה אני רוצה להמשיך ולהתפתח. "התגייסתי" לויצ"ו בהתנדבות, אבל בהיקף של "משרה מלאה" נוספת. שימשתי כיו"ר הסניף באשדוד וחברה בהנהלה של ויצ"ו ישראל. ב- 1993 נבחרתי למועצת העיר וקיבלתי על עצמי את תיק מעמד האישה, וכך הקמתי את מועצת הנשים. ב- 1998 נבחרתי שוב והתמניתי גם ליועצת ראש העיר, והכול בהתנדבות, במקביל לעבודתי השוטפת. ב- 2003, ע"פ בקשת ראש העיר, השתלבתי במערכת העירונית כעובדת מן המניין. זה היה הרגע שבאמת יכולתי לפתח, לקדם וליישם את החזון שהיום יש לו גם כותרת: "להפוך את אשדוד לעיר ידידותית לנשים". זה לא רק חזון, זה חלום שמתגשם

 מבחינתי האישית אני יכולה להוכיח, שלמרות הקושי והלחצים, אפשר גם לעבוד, גם להתנדב, גם לטפח בית וגם לגדל ילדים. היום כשהם גדולים (מאוד) והצליחו כל אחד בדרכו, אני מקבלת אישור מלא לטענה זו. בני הגדול בן 46, הוא ת"ת אלוף בחיל אוויר; הבן השני בן 41 מהנדס בכיר בעל תואר שני, רב סרן בתותחנים שבימים אלה עזב את מקום עבודתו כדי להקים סטארט אפ משלו; בתי בת ה- 34 היא דוקטור לביוטכנולוגיה וגנטיקה מולקולרית, והייתה בצה"ל קצינת מ"כיות  בנים; והקטן, בן 31, מסיים תואר שני בפסיכולוגיה קלינית. ילדים טובים שתורמים לעצמם ולמולדת ואני מאוד גאה בהם.

 לימודים אקדמאיים היו תמיד חלום שלא הצלחתי להגשים בכל אותן שנים בהן גידלתי, עבדתי, התנדבתי ועוד… בגיל 53 החלטתי שאני לא אוותר, ועד גיל 60 סיימתי תואר ראשון במדעי המדינה ותקשורת באוניברסיטת בר אילן ותואר שני במינהל ציבורי באוניברסיטת חיפה.

 ובנימה זו – חברות יקרות, אם רק רוצים זה אפשרי!


נעים מעו"ד

 

 

כתבה: שושי שורק

כאמא לליאור, הילה ותהל, וכבעלת משרד לעריכת דין בתחום דיני העבודה, אני נעה כמו כולן על הציר אמא-קריירה. למדתי לתואר ראשון במשפטים ומדעי ההתנהגות ובימים אלו אני מסיימת את התואר השני במשפטים באוניברסיטת בר אילן. את ההתמחות שלי עשיתי בדיני עבודה, התחלתי כעורכת דין בחברה פרטית, לאחר מכן במשרד פרטי ובשנת 2010 פתחתי משרד עצמאי. בחרתי לפתוח את המשרד, למרות שהקולות סביבי חזרו וניסו להזהיר מפני הקשיים של אמא עורכת דין עצמאית. האמנתי ואני עדיין מאמינה שיש דרך לשמור על הקירבה לילדים ולמשפחה ובמקביל לנהל משרד לעריכת דין מבלי להתפשר על המקצועיות ועל האנושיות. ברור שהאיזון הזה הוא לא פשוט לכל אמא והרבה פעמים אפילו קשה מאוד, אבל אני מאמינה בו. בין לקוחות משרדי נמנים מעסיקים ועובדים, ביניהם לא מעט אמהות ונשים לקראת האימהות, אשר אני רואה שליחות אישית לייצג בצורה הטובה ביותר לצורך מיצוי זכויותיהן כנשים עובדות, במסגרת הדין.

לא מעט מהעובדות הפונות למשרדי, מבקשות ייעוץ בעניין זכויותיהן במקום העבודה לאחר הלידה. עניין שכיח הוא פגיעה במשרתה של העובדת אחרי שובה לעבודה לאחר הלידה. האיסור על פיטורי עובדת במשך שישים הימים שלאחר חופשת הלידה הוא איסור ידוע על פי רוב. עם זאת, נתקלתי בעובדות רבות שלא היו מודעות לאיסור על המעביד לפגוע בהיקף משרתן או בשכרן בתקופה האמורה. בשבועות האחרונים אני מטפלת בלקוחה אשר מעסיקה הפחית את שכרה בשליש(!) לאחר ששבה מחופשת הלידה. כמובן שפגיעה חמורה כזו הינה אסורה על פי הדין והמעסיק שהועמד על טעותו, השיב את העובדת למשרתה בשכרה הקודם. בנוסף לכך, קיימות זכויות נוספות העומדות לעובדות לאחר לידה, אשר במקרים רבים גם המעסיקים אינם מודעים אליהן, ולכן חשוב שאתן תכירו אותן ותדעו לעשות בהן שימוש, במידת הצורך ועל פי הדין.


למצוא את שביל הזהב… האפשר?

כתבה: מיכל מגן

 

מזל טוב  את אמא ! ועכשיו … איך חוזרים לשגרת עבודה אחרי שינוי גדול כל כך, כאשר סדרי העדיפויות השתנו והלב נמצא בבית?

לאורך השנים כמנהלת משאבי אנוש והיום כמלווה ארגונים בתהליכי גיוס, ניהלתי וליוויתי עשרות אם לא מאות נשים בהריון ואימהות במגוון תפקידים. שמחתי שחזרו לעבודה לאחר חופשת הלידה וגם הבנתי את אלו שבחרו להישאר בבית ול"הוריד פרופיל" בהיבט של הקריירה.

במהלך השנים כשחיפשתי עובדים, פגשתי וגייסתי אימהות שהגיעו לראיונות עבודה עם רצון רב ואפילו תשוקה לחזור למסגרת של עבודה, גם עם מגבלת שעות עבודה. לצידן פגשתי גם אימהות שחזרו לחפש עבודה בקושי רב, בחוסר חשק וענין רק כי "אין ברירה וצריך לעבוד" וחלקן אף הגדילו ושיתפו אותי בתחושה..

לא פעם נשמעת ביקורת על מעסיק ששואל באיזו מסגרת הילדים נמצאים, ויש ששואלים גם מה הבן זוג עושה, וברור לנו שבעקיפין הם מנסים להבין מה קורה אם הילד חולה? האם יש מטפלת שמגבה וכו'. אנו מתרעמות על כך שמדובר בחוסר התחשבות והבנה באימהות. חשוב להבין כי לעיתים מה שמסתתר מאחורי השאלות האלו, היא העובדה שלמעסיק חשוב שהעבודה תתנהל כסדרה. כלומר, אני רוצה לגייס עובדים, מחויבים לתפקיד, מתמידים, שאוהבים את מה שהם עושים, ומגיעים בבוקר עם חיוך.

אז איך מוצאים את שביל הזהב?

רגע לפני הגשת מועמדות לתפקידים: הכנה

בדקי בדיוק מה השעות שאת יכולה לעבוד, באילו ימים את גמישה יותר/פחות, אולי יש יומיים שתצאי מוקדם לצאת מוקדם וביום אחר דווקא יכולה לעבוד עד מאוחר ותשלימי את השעות, חלוקת ימים עם בן הזוג, גיבוי של מטפלת, השעות במעון וכו'.

ראיון העבודה: התלהבות וגמישות

הפגיני התלהבות לא רק מהנוחות של שעות העבודה אלא גם מהתוכן וממקום העבודה עצמו. חשוב שהמראיין יבין שאת באמת מעוניינת בתפקיד ולא רק מטעמי נוחות.  במידה ומסגרת שעות העבודה אינן אפשריות מבחינתך, הציעי פתרונות יצירתיים, העבירי את המסר שאת מגלה גמישות. לדוגמא: אפשרות להגיע יותר מוקדם, ימים קצרים/מול ימים ארוכים, עבודה מהבית במידה ואפשרי וכו'.

איזון במהלך תקופת העבודה: בית מול עבודה

זה נכון… אין ספק שבראש סדר העדיפויות נמצאים הבית והילדים וכך צריך! יחד עם זאת, כשאת לא מגיעה העבודה שבאחריותך לא מתבצעת. אז מה בכל זאת אפשר לעשות? מילות המפתח הן איזון, מחויבות ובעיקר אכפתיות. היי יצירתית והציעי פתרונות לגיבוי לדוגמא: לעבוד על המחשב מהבית? להשלים את השעות בימים אחרים? לחלוק עם הבן זוג, להגיע לחצאי ימים וכו'.

והכי חשוב לזכור: כמו בחיים גם כאן עובד עיקרון ההדדיות, כלומר היי אכפתית, גלי גמישות, מקצועיות והתייחסי אל התפקיד ומקום העבודה כחשובים לך.  תופתעי לגלות עד כמה מקומות העבודה מעריכים ומגלים גמישות כלפי עובדים התורמים ובעיקר מחוייבים ואכפתיים.

מיכל מגן היא מייסדת פורום HR


החוליה החסרה- נשים בהייטק

כתב: זיו מנדל, מנכ"ל משותף מטריקס גלובל ודירקטור במרכז אקדמי דן

בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות של תעשיית ההייטק הישראלית שכוללת גידול מואץ בדרישות בכוח אדם ויצירת מחסור של כמות ואיכות.

הגידול נובע מההתפתחות של סטארט-אפים (כדוגמת Conduit הידועה), גידול בחברות ההייטק הישראליות הגדולות שחוזרות מהודו לישראל (אמדוקס, קומברס) וגידול במרכזי הפתוח הבינ"ל (EMC, AT&T, אלקט לוסנט, יבמ ) שחלקם התחילו מרכישת חברות סטארט-אפ והתרחבו למרכזי פיתוח ומעבדות לצרכים נוספים.

אין ספק שכיום האיום הגדול ביותר על תעשיית ההייטק והסטארט-אפים טמון בחוסר היכולת של האקדמיה והמכללות הפרטיות לייצר מספיק כוח אדם איכותי ויש כאן מקרה קלאסי שהכמות עלולה להשפיע גם על האיכות ויכולת ההתמודדות שלנו עם הצרכים של העולם.
בשנים האחרונות מדברים הרבה בתעשיית ההייטק על כך שאחד ממנועי הצמיחה ברמת מקורות כוח האדם לתעשיית ההייטק טמונים בלקיחת כוח אדם מקרב החברה החרדית והערבית. אבל יש מקור כוח אדם נוסף שאיננו משתתף דיו בשוק העבודה של ההייטק ולמרות שמדובר בסוד גלוי , אין כמעט פעילות ממשלתית או פעילות של התעשייה בתחום לפניה לקהילה המגדרית של הנשים והגדלת אחוז הנשים שעובדת בתעשיית ההייטק.

להמשך קריאה


הסבה מקצועית? הנה 4 שאלות שיעזרו לך להחליט

 

כתבה: רויטל סילס

הסבה מקצועית מעצם הגדרתה דורשת שינוי. שינוי שבו אנחנו נפרדות מפרק מוכר ובטוח אל עבר פרק חדש בחיינו ובאופן טבעי נדרשת כאן תקופת הסתגלות. תהליך השינוי לעיתים מורכב. הוא טומן בחובו רווחים שבגינם אנחנו צועדות לקראת שינוי, אך מנגד הוא כרוך גם במחיר ובויתורים, ביניהם, מעבר לתחום חדש הדורש מאיתנו להתחיל מלמטה.

לכן, בבואך לבחון את האופציה להסבה מקצועית, כדאי לדעת:

מתי?

הרבה פעמים החשיבה על שינוי מתרחשת כאשר משהו משתנה בחיינו והאיזון המוכר- מופר. חשיבה זו בדרך-כלל נפוצה במעבר לסטטוס החדש: 'אמא'. זהו שינוי סטטוס משמעותי המחייב מאיתנו התארגנות מחדש. אני פוגשת לא מעט אמהות במהלך חופשת הלידה שהצורך בשינוי בחיי הקריירה מתבקש ולא תמיד הן יודעות מה השינוי הנכון להן. חופשת הלידה היא תקופה המאופיינת בהרבה שאלות שאנחנו מעלות לגבי המשך העתיד המקצועי שלנו (גם בלידות הבאות…). הרבה אמהות מוצאות באתנחתא הזאת את ההזדמנות והזמן הנכון לבחון את המשך דרכן התעסוקתית.

כמובן שהחשיבה על שינוי מקצוע יכולה להתרחש גם בזמנים אחרים כשאנחנו כבר לא אוהבות את מה שאנחנו עושות, כבר לא נהנות מהעבודה ונמצאות בתחושת מיצוי. תחושה זו יכולה להוות גם טריגר לשינוי יחד שילוב העובדה שהינך 'אמא'.

למה?

חשוב להבין מהיכן נובע הצורך בשינוי ולמה את רוצה בו. האם זה רק בגלל שהפכת להיות אמא ואת רוצה לעבוד בשעות גמישות שאינן אפשריות בתפקיד הנוכחי? האם זה דחף שתמיד היה קיים ודווקא עכשיו את נותנת לו מקום? הסיבות יכולות מגוונות, אך כל אחת שחושבת על שינוי צריכה להגיע עם עצמה לתשובה נטולת טרנדים עכשוויים ולחצים סביבתיים מכל מה שמקובל, צריך ונהוג. יתכן והתשובות לכך אינן נעוצות בפתרון של 'הסבה מקצועית', אלא בשינויים אחרים, קטנים יותר. היות והסבה מקצועית כרוכה בשינוי גדול, ראוי לבחון לעומק את הסיבה לבחירה. הסיבה יכולה להיות ה"מנוע" והמוטיבציה להתחיל, להמשיך ולהתמיד בתהליך השינוי.

מה?

סיבה ההופכת להיות ה'מנוע' לתהליך צריכה להיות מחוברת אליך מבפנים ועל כן חשוב לשאול את עצמך: מה מניע אותך לבצע את השינוי והאם הוא עונה על הצרכים שלך? מה נטיות הלב שלך? מהן העדפות שלך? מה חשוב לך בסביבת העבודה? מה מעניין אותך במקצוע החדש? אילו מחירים את מוכנה לשלם ועל מה את מוכנה לוותר? ואחת השאלות החשובות שאין לפסוח עליה בשום צורה – מה את יודעת על המקצוע/התחום החדש שאליו את פונה? החשיבות לאיסוף מידע בטרם מבצעים את השינוי היא קריטית. ללא בדיקה מעמיקה ובחינה של הדברים, התהליך עלול להסתיים באכזבה ומפח נפש גדול. המידע צריך לכלול איזה ביקוש יש למקצוע שבחרת בשוק העבודה? האם העבודה הזאת אכן משתלבת עם שאר התחומים בחייך? מהו הידע, המיומנויות והכישורים שהמקצוע דורש? ובהתאמה עליך לדעת עם אילו כישורים, מיומנויות וידע את מביאה מעצמך וכמובן מה נדרש ממך כדי להשלים את הפער? האם רק רכישת השכלה תהיה מספקת? לאחר ביצוע המיפוי יתכן ותיווכחי שהתמונה תהיה שונה לגמרי מציפיותייך. על כן המיפוי חשוב על מנת להיערך כראוי לקראת השינוי.

איך?

לאחר שביצעת בחינה מעמיקה מה תדרוש ממך אותה הסבה מקצועית, תוכלי לדעת איך לעשות זאת. למשל: אם בבדיקה שערכת גילית שאחד ההיבטים בהסבה המקצועית מחייבים השכלה רשמית, יהיה עלייך לבדוק אילו מוסדות השכלה מציעים את אותה השכלה ולבחון היכן הכי כדאי ללמוד בהתאם. אם התפקיד דורש  ניסיון תעסוקתי קודם בתחום, כאשר מטבע הדברים לא רכשת אותו, תוכלי לבדוק מקומות בהן תוכלי להתנדב כדי להתחיל לצבור ניסיון במקביל לתהליך חיפוש העבודה וכו'.

לפעמים אנחנו מגיעות להחלטות בחיים על בסיס מידע חלקי ואף על חוסר מידע, השאלות שהצגתי נועדו לסייע בקבלת ההחלטה. חשוב לציין כי ישנם מרכיבים נוספים שצריך לקחת בחשבון בהחלטה להסבה מקצועית, ביניהם: יכולת כלכלית, סביבה תומכת (גם רגשית), יכולת אינטלקטואלית, זמן הנדרש לשינוי ואפילו הטיימינג.

פחדים, חששות ואי-וודאות הם חלק טבעי מהתהליך. אל תתני להם לשתק אותך, תני להם את המקום הראוי לשמור אותך דרוכה ועירנית לשינוי ותאפשרי לעצמך להעז.

כשמדובר בעתידך המקצועי ובהחלטה אשר תשפיע ותעצב אותו, כדאי ומומלץ להיוועץ גם באנשי מקצוע לניהול קריירה ולבצע את התהליך תוך כדי בחירה ותכנון.

בהצלחה!

 

הכותבת:

רויטל סילס, אחראית תעסוקה ב'מזא"ה 9' בשיתוף סטרייב.

מומחית בייעוץ וליווי תעסוקתי ומנחת סדנאות בתחום פיתוח קריירה.

בעלת M.A בייעוץ ופיתוח ארגוני ו- A.B במדעי ההתנהגות.

בוגרת תכנית להנחיית קבוצות לפיתוח מנהיגות ומצויינות.

בעלת ניסיון רב ומגוון בתחום הגיוס במגזר העסקי ובמגזר הציבורי-בגוף בטחוני.

בעלת ניסיון ניהולי במכון אבחון לפסיכולוגיה תעסוקתית.


יום העצמאות שלי

כתבה: גלית בן שמחון

עצמאות זה לעשות את שאנחנו אוהבים, בלי להשתעבד למשמעות החיצונית, לסמלים החברתיים, התרבותיים, להישגים החיצוניים ולהזדהות עם מה שזה מייצר אצלנו ואצל אחרים. זה החופש מהמראה החיצוני שלנו, מהגודל או החוסר שבחשבון הבנק שלנו וממה שאנשים תופסים כראוי או מוערך. זה לדעת שהיום אנחנו פה, למעלה ומחר למטה. זהו מחזור החיים, רק ככה אנחנו גדלים, צומחים ולומדים.

עצמאות זה היכולת ללמוד ולהשתנות, כל הזמן ולהרגיש שלעולם איננו מבוגרים מדי או צעירים מדי, לעשות את מה שנכון לנו, עכשיו.

כשאנחנו עצמאים, אנחנו קודם מקשיבים לעצמנו, רק אחר כך לאחרים. מתייעצים ומחליטים מה שנכון לנו. תגלו שלעצמאים מקשיבים יותר, כי הם מדברים מהקול הפנימי שלהם.

עצמאות זה לדעת שהכללים והחוקים, הם בית הסוהר של האנושות, הם הבריחה של הפחדנים או של אלה שאין להם חיים משל עצמם, של אלו שרוצים לשלוט בנו, חסרי המודעות.

עצמאות זה לעשות משהו ולא להתבייש לעשות ההפך, למרות שאמרתם, הצהרתם. להשתנות לשנות דעתכם, כשלא מתאים.

אנשים עצמאים לא דחוף להם להגדיר את עצמם, לא מכניסים עצמם למסגרות ולא מאמינים לשטויות שמכניסים לעצמם לראש. אתם תזהו את השטויות כי הן רעשניות. ככל שאתם צועקים, אין לכם מה להגיד באמת. מתגוננים.

עצמאים אף פעם לא אומרים לא מוחלט. יודעים, שהם לא יודעים באמת מה יהיה. לא מתביישים להגיד לא יודע.

עצמאים בוחרים כל יום מחדש. לא חיים את מה שהבטיחו פעם.

לא חיים את העבר, משחררים אותו באהבה וממשיכים הלאה. סולחים.

מה שעכשיו הוא לא מה שיהיה. הכול עובר. גם הטוב וגם הרע.

עצמאים לא מכניסים עצמם למוסדות, בעיקר לא מוסד נישואין. מעדיפים אהבה על פני חוזים וכללים, מנסחים לעצמם וביניהם בלבד את החוזה הפרטי שלהם לאהבה והקשר שלהם.

הערכים היחידים על פיהם ישפטו את עצמם, שלא יעשו לאחרים את מה ששנוא עליהם.

עצמאים מכבדים כל יצור באשר הוא, עלי אדמות. גם אם הוא דוחה אותם, כי הוא לא מאיים עליהם ועל הדרך שהם בחרו.

עצמאות זאת אהבה חופשית, בכול מקום.

עצמאות זה החופש לטעות. רק דגים מתים שוחים עם הזרם.

עצמאים מעדיפים לבקש סליחה מאשר לבקש רשות.

אז מה אני אומרת בעצם? שחררו שליטה. גם ככה אין לכן באמת שליטה. תהיו פתוחות לשינויים. תלמדו, תקראו, תקשיבו לדעות שונות משלכן, שברו פרדיגמות, תהיו חופשיות מדעות קדומות. קחו חופש מעצמכן, מהתדמית שלכן.

חיו עם כל הניגודים שבכן בשלום. אתן לא מושלמות. אין דבר כזה שלמות. אתן גם וגם ולא או ואו.

אל תהיו ציניות. זהו מנגנון ההגנה של הפחדנים. המון חוש הומור גם כשרע לכן.

תצחקו על עצמכן.

אל תחפשו מעמד, סטטוס. תהיו בלתי תלויות בסטטוס, שהפוקוס יהיה בפנימי, לא בחיצוני.

ייצרו ערך בחיים. פעילויות מגוונות ולא מצמצמות. אל תפחדו ללכת אחרי הדברים שבאמת מרגשים אתכן. תחיו את החיים שלכן ולא של אחרים. כאילו אף אחד לא מסתכל עליכן. כי באמת אתן לא מענינות אף אחד. חוץ מאת ילדכן, הוריכן והאהבה שבחיים שלכן.

תתנשקו, תצחקו בקול, תרקדו ברחוב, תפלרטטו, תסתכלו בעיניים, תחיו בהווה המושלם שלכן. זאת עצמאות בשבילי.

גלית בן שמחון היא יזמת, יועצת, וסמנכ"ל שיווק ופיתוח עסקי בקבוצת הפניקס. 


אמא עובדת

כתבה: קרן יקיר-הראל

כן, אני אמא. אמא עובדת, כך אני מגדירה את עצמי.

המימוש המקצועי שלי חשוב לי באותה מידה כמו גידול הבנות היקרות שלי. לעיתים, אני מודה, העבודה אפילו מגיעה קודם. ישיבות שנמשכות לתוך הלילה, טיסות לחו"ל פה ושם (שאני מאוד אוהבת למען האמת). אני חושבת שהזמן שאני מבלה עם הבנות שלי נמדד באיכות ולא בכמות. לא אומר שאין לי ייסורי מצפון- שאני לא כל יום מגיעה ב- 16:00 לגן, מבלה איתן בפארק, או בג'ימבורי ועושה איתן פאזלים בסבלנות יתרה… אני מהאמהות שיושבות בגינה בצד ועונות לאימיילים תוך כדי… אבל אני לא חושבת שזה הופך אותי לאמא פחות טובה!

להיפך, ברגע שאני שלמה עם הבחירה המקצועית שלי, אני אמא מאושרת יותר ומלאה יותר מבפנים וגם נותנת לבנותיי דוגמא אישיתJ

בתפקידי אני מנהלת גיוס גלובאלית וחשוב לי מאוד שיגיעו אלינו לארגון אמהות. אין אצלנו "משרת אם"- המונח הזה מאוד מיושן בעיניי. אצלנו יש גמישות, אנו מודדים את העובדים על פי התפוקה והביצועים ולא על פי הזמן שהם יושבים במשרד. בעיני, אמהות הן עובדות חרוצות ויעילות יותר, מכיוון שיש להן חיים נוספים ומלאים מחוץ לעבודה ולכן הן משקיעות 100% מהיום בלעבוד כדי שיספיקו גם להיות עם הילדים.

אני חייבת לציין שהאיזון בין אמהות לקריירה לא פשוט בכלל, הוא מלווה בהרבה רגעי תסכול ויכול להתקיים רק עם התמיכה של הסובבים (בעל, הורים, מטפלת…). אבל כמו שאמרה המשוררת ורד מוסנזון- "סוד האושר הוא להיות שלם עם עצמך". זו המנטרה שלי לחיים!

*קרן יקיר הראל, מנהלת גיוס גלובלית בחברת NICE