"אין דבר יותר כיף מלחבר צורך ארגוני וצורך עסקי"

piramida1 catalyst

כתבה: אפי הזנפרץ

לפני כשבוע היינו בכנס השנתי הרביעי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בהשתתפות אנשים רבים וטובים שברור כי נושא השוויון קרוב ללבן וליבם. אנחנו שמחות מאד על שיש מי שמודד את הנתונים, עורך סקרים, ומקדם חקיקה ואכיפה וגם דואג לתקשר החוצה את הנתונים החשובים הללו. אז מה למדנו על שוויון הזדמנויות בעבודה?

  1. למדנו ש- 63% מהפניות לנציבות הן של נשים. למדנו גם, שאנחנו לא לבד באפליה במקומות עבודה. מגזרים נוספים שמצבם עגום הם המגזר הערבי, החרדי, מבוגרים מעל גיל 45, ואנשים עם מוגבלויות.
  2. למדנו שבכל הסקרים שעורכת הנציבות, היא מתייחסת לנשים, ולאמהות לילדים עד גיל 6, כשתי קבוצות שונות. לא מובן לנו מדוע, כי הרי כולנו יודעות הרי שבמקרה שאשה נאמר בת 28, ללא ילדים, מגיעה לראיון עבודה, הדבר הראשון שעולה בראש למראיין הנגוע באפליה זה שממש בקרוב היא כנראה "תתחיל לעשות ילדים". יש חפיפה לכן לדעתי בין שתי הקבוצות הללו בסיבת האפליה ויש מקום לתת לכך את הדעת.ע.שטראוס כנס נציבות
  3. מעפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, שייבאה לישראל את מדד קטליסט, למדנו שגיוון והכלה בתעסוקה זה אינטרס של החברות. למדנו משטראוס שהיא נוהגת לקדם ספקים שהם עסקים בבעלות נשים, וגם להאיר את תשומת לבן של נשים אחרות לכך.
  4. מד"ר גלית דשא, מנכ"ל שדולת הנשים, שהציגה את הנתונים העדכניים ממפקד קטליסט בישראל, שב-100 החברות של מדד ת"א-100, ניהלו את החברה 8 נשים בלבד, לעומת 92 גברים. לקרוא את ההמשך »
מודעות פרסומת

מקום כמו 'אינטל' לא עוזבים…

Lotem

כתבה: לוטם אביזמר לשם

התלבטות היא סיפור חיי (הנה, אני כבר מוצאת את עצמי מתלבטת איך להמשיך את הכתבה…).

מאז שאני זוכרת את עצמי אני נוהגת להתלבט. כילדה התלבטתי שעות מה ללבוש, ורק אחרי שהארון היה הפוך על המיטה, מיליון מדידות ושלושים חוות דעת נמצאה ההופעה המיוחלת, התלבטתי גם אם להיות חברה של הבחור שאהב אותי (לימים בעלי), ורק אחרי שנפרדתי ממנו וחזרתי 5 פעמים החלטתי שאני אוהבת אותו, התלבטתי מה ללמוד בתיכון, ספרות או כימיה, ואחרי שיעור אחד בהרחבת ספרות ביקשתי לעבור לכימיה.

גם כשבגרתי ההתלבטויות לא פסקו, רק הנושאים השתנו וההשלכות הפכו משמעותיות. התלבטתי אם לעבור דירה, אם להתחתן, אם להשאיר את ההיריון וההחלטה שהייתה אולי הקשה מכולן אם לעזוב את מקום העבודה.

במשך 3 וחצי שנים עבדתי ב'אינטל' במשאבי אנוש. מונית אספה אותי והחזירה אותי מפתח הבית, היו לי ארוחות צהריים חמות ומגוונות, המנהלות שלי פרגנו לי ונתנו לי חופש להביא את עצמי ואת היכולות שלי לידי ביטוי, האנשים בקבוצה היו חביבים ואפילו התנאים היו נאים. היה לי טוב, באמת טוב. אבל לצד כל הטוב הזה היה לי חלום – רציתי להיות עצמאית. רציתי לעזור לאנשים לחיות את הרצונות שלהם. לגרום להם להבין שהכול אפשרי בעבורם. לקרוא את ההמשך »


אהה…. את אמא?! טוב, אז זה לא יילך

כתבה: לוטם בכר

לא, זו לא התגובה של בחור שהתחיל איתי בפאב וגילה שבפלאפון שלי יש תמונות של ילדה חמודה במקום תמונות שלי עם חברות בביקיני, זו התגובה של לא מעט מראיינים כשהם מגלים שאני צריכה לצאת לפני שקיעת החמה (או צאת הנשמה) כדי לקחת את הבת שלי.

אני לוטם, בת 29, עו"ד במקצועי ואמא. אחרי 3.5 שנות לימודים, שנת התמחות ושנה ניסיון כעורכת דין מסחרית ועם לא מעט מסגרות בהן התנדבתי וצברתי ניסיון, נדמה כי קורות החיים שלי בעצם מכילים מילה אחת :"אמא". לקרוא את ההמשך »