את נשואה? יש לך ילדים?

Sivan Steinberg

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כתבה: סיון שטינברג – פליישר

 

את נשואה? יש לך ילדים?  שואל המראיין במקום העבודה.

את יושבת במתח, עוקבת אחר מחוג השעון שבחדר ההמתנה, מחכה לתורך להיכנס לראיון העבודה והמחשבות בראשך מתרוצצות…

מעניין איך יהיה המראיין…. אמממ… מה אגיד אם ישאל על מהן ציפיות השכר שלי… אוף הייתי צריכה ללבוש את החולצה המכופתרת הכחולה…

המחשבות נקטעות באחת כאשר המזכירה אומרת שאת יכולה להיכנס.

מולך יושב מראיין מעונב, מרווח כולו בכיסא המנהלים שלוומתחילות להישאל השאלות הרגילות  אך הפעם בקצב מסחרר – כמה זמן את עובדת בתחום? מדוע עזבת את מקום העבודה האחרון? איך לדעתך את יכולה לתרום לארגון? את נשואה? מתכננים ילדים?

וואו לשתי השאלות האחרונות ממש לא ציפית!

את נעה באי נוחות בכיסא לא יודעת ממש מה להשיב, את בחודש השלישי להריונך. לקרוא את ההמשך »


בחני את עצמך: האם את אימא מתבשלת או אימא מתפשרת?

כתבה: נילי חייקין

את אישה, את אימא ואת מעולה בתעדוף צרכים של בני המשפחה לפני שלך, את סובלת או לא סובלת את הבוס השוביניסט שלך ואת התפקיד שמנוון לך את התאים האפורים במוח. אין בכלל ספק שאת יכולה להטיס חללית או לנהל קבוצת פיתוח עם חצי עין עצומה…

והשאלה הגדולה כאן: איפה פוסט זה פוגש את הקריירה שלך?

בחיים מקבילים, עם הניסיון והידע שלך, היית יכולה למנכ"ל חברה, או לפחות לנהל מחלקה. חייך עד הילדים התנהלו לפי הספר של "אישה מכוונת הצלחה": בגרויות, שירות צבאי, תואר ראשון פלוס שני, משרה ראשונה, קידום… במו ידיך בנית לך יופי של הקריירה.

לפני שהבטן ההריונית החלה לבצבץ בפעם הראשונה, עבדת מצאת החמה ועד צאת הנשמה. יציאה מהמשרד בחושך נחשבה לסתם "יום ארוך",  מפעם לפעם המשכת לאימון קצר בחדר כושר וקפה עם חברה או ארוחה רומנטית עם האיש שלידך- הוא, אגב, ממשיך לבנות את הקריירה. מתוק! מישהו חייב לפרנס את המשפחה הגדלה בכבוד. לקרוא את ההמשך »


אמא חזקה, מועמדת חלשה.

כתבה: נילי חייקין

אפשר להתחיל את הפוסט בניסוח לקוני על חודשי הריון ארוכים, שעות צירים בלתי נגמרות וכמובן על אמהות כבחירה, ויתור או קורבן.. אפשר, אבל לא כשאני חתומה על הפוסט זה.

שלום, שמי נילי חייקין, נשואה ואמא לשני ילדים מקסימים. עוסקת בתחום הגיוס, מלווה מועמדים ומועמדות בתהליכי עבודה יזומים.

מאז היותי אמא אני בוחרת איפה לעבוד ומתי לעזוב. לפעמים אני לא מתאימה למשרה ולפעמים המשרה שבחרתי קטנה, גדולה או לא מתאימה למידותיי.

אני בוחרת להיות מועמדת חזקה, את מוזמנת גם. בהחלט יש מקום לכולן. אפשר ורצוי ללמוד איך לשקף זאת בתהליך חיפוש העבודה.

המתכון פשוט, בדוק, זמין ונגיש לכולם, את מוזמנת להפוך למועמדת חזקה עכשיו! לקרוא את ההמשך »


אין כמו אמא

facebook larg pict

על חוויית הגיוס האימהית של אתר “שיפוצים פלוס”, מאת שמול שמחוני

שמי שמול ואני מנהל בשותפות את אתר האינטרנט שיפוצים פלוס המציע רשימה של קבלני שיפוצים טובים, מהטובים בארץ. האתר הוקם בשנת 2010 ע"י שני חבר'ה צעירים, אני אחד מהם. כשהקמנו את האתר לא ידענו לאן הוא יתפתח ובהתחלה אפילו האמנו שנוכל אנו להשתלט על כל העבודה לבדנו. מהר מאוד הבנו שטעינו.

קשה לתפוס כמה עבודה וכמה עזרה צריך כדי לתחזק אתר אינטרנט בגודל שלנו. אז עשינו את הצעד המתבקש וצירפנו לשורותינו עובדים שיעזרו לנו לצמוח.

בשנתיים האחרונות עבדו איתנו כ-7 עובדים ועובדות שונים. על אף שחלקם עבדו במקביל, מדובר בתחלופה גבוהה לכל הדעות. בראיונות הקבלה תמיד אמרנו את אותו המשפט וגם התכוונו לדברים: "אנחנו לא מחפשים עובד לטווח קצר, אנחנו מחפשים מישהו שיגדל איתנו". זו לא קלישאה – באמת חיפשנו את השקט ואת הבטחון שעובד טוב ומסור יכול לספק לטווח הארוך, וגם הצענו תגמול בהתאם. למרות זאת, זה לא הצליח.

מבלי להיכנס לפירוט על כל עובד, אפשר לתייג את כל עובדינו לשעבר כחבר'ה צעירים וטובים עם כוונות טובות. בהתחלה הכל היה נראה מושלם: כל העובדים בני אותו גיל פחות או יותר, ללא מחויבויות שיפגמו בעבודתם, עם המון מקום לצמוח ולהתפתח אצלנו. ומה יכול להיות יותר נוח בשבילם מעבודה נינוחה ולא פיזית, בנוחות של משרד ממוזג ולפעמים גם מהבית. מושלם, לא?

איפה טעינו? לקרוא את ההמשך »


למה לא חוזרים אלי?

Question 

כתבה: ענבל זאב נאור

"שלחתי עשרות קורות חיים- למה אף אחד לא חוזר אלי? אני כבר לא יודעת מה לעשות". מוכר לך?

לי זה מאוד מוכר, בנוסח כזה או אחר, זאת אולי אחת  השאלות היותר נשאלות כאשר אני פוגשת מחפשי עבודה על סף ייאוש. הם שולחים שוב ושוב קורות חיים ו… כלום, שום דבר, אולי פה ושם איזה טלפון, אבל לא יותר מזה.  מכירה את זה? את יודעת שאת מוכשרת ושיש לך  בדיוק את הניסיון הרלוונטי, אז איך לעזאזל אף אחד לא חוזר אליך?

99% מהסיבות לחוסר מענה לקורות חיים או ממענה שאינו רלוונטי, נובעות מקורות החיים עצמם. מחפשי עבודה רבים אינם מודעים לעובדה  כי הם משתמשים בקורות חיים שלא רק שלא מקדמים אותם אלא גם עושים להם נזק עצום. אז רגע לפני שתמשיכי, הציצי בקורות החיים שלך ובדקי:

  • האם קורות החיים שלך מספרים מה את מחפשת? האם קורות החיים שלך פונים ומכוונים ספציפית לתחום מסוים. אם את בגישה של "לא משנה לי במה לעבוד, העיקר לעבוד במשהו"… אז סביר להניח שקורות החיים שלך לא יעשו את העבודה. קורות חיים שכתובים היטב חייבים לענות על השאלה – "באיזה תחום את מחפשת עבודה".
  • הקדישי מספר שורות לתמצת את קורות החיים שלך – לך יש את היכולת לנתב את הקורא למידע שאת מעוניינת שידע אודותיך. איך? רשמי בכמה שורות את עיקר הניסיון שלך (הרלוונטי למשרה בה את מעוניינת) ואת הכישורים שלך. אני בטוחה שגם את אוהבת לקרוא את התקציר של הספר על מנת לדעת אם הוא מעניין אותך, לא? כך גם המגייס.
  • צמצמי פערים- נשים, בשל היותן אימהות,  מוצאות עצמן מחוץ לשוק העבודה לפרקי זמן ארוכים. החופשה שלקחת לגדל את ילדיך היא חופשה מוצדקת ולכן ראוי לציין זאת ולא להשאיר "חור" ללא הסבר.
  • צרי עניין! קורות החיים צריכים לספק מידע, לספר אודותייך, אך גם להשאיר טעם של עוד! לכן, את חייבת למצוא את האיזון שבין פירוט יתר לתמציתיות. חשבי היטב מה חובה שיירשם ועל מה ניתן לוותר.
  • אמירה אישית– על כל משרה שאת שולחת קורות חיים מתקבלים  מאות קורות חיים נוספים, לכולם פורמט קורות חיים הכתוב פחות או יותר באופן זהה, את חייבת לבלוט על פני האחרים. איך? זה יכול להיות ע"י משפט מסוים, עיצוב מסוים, מכתב נילווה שישאיר חותם או כל דבר אחר אשר יבדיל אותך מהאחרים.

סיימת? מרגישה שקורות החיים שלך טובים יותר? מעולה. זה הזמן לחזור שוב למרוץ ולהתחיל לשלוח שוב קורות חיים. זכרי כי בתהליך חיפוש עבודה עלייך להיות תמיד עם היד על הדופק וכשמשהו לא עובד, ודאי איך אפשר לתקן.

קורות חיים טובים עשויים לקצר לך משמעותית את זמן החיפוש ויכולים לעזור לך למצוא בדיוק את מה שאת מחפשת.

שיהיה בהצלחה!

ענבל זאב- נאור – מאמנת תעסוקתית.

עוד על ענבל והשירותים שהיא מעניקה, ממש כאן


5 טיפים לאמא העצמאית

home

כתבה: נעה יעקובוביץ

אני כותבת את הפוסט הזה מסיאול. כן, כן, זו שבקוריאה.

את הבוקר ביליתי בנסיעה ברכב עם שלוש ילדות צורחות ברכב, היו שם עוד הורים, נכון. אחרי נצח הגענו לגן חיות, חיכינו בתור ארוך וכשכבר הגענו לכניסה לגן החיות, היה כבר כל כך קר, שפשוט עשינו אחורה פנה וחזרנו הביתה. עכשיו כולם נסעו לאיזה מקום כיפי, כפיצוי, אבל השעה כבר 16:00 כאן, שזה אומר 9:00 בשעון ישראל ורק אני נשארתי בבית מול המחשב כי צריך לעבוד. אוף. לקרוא את ההמשך »


אהה…. את אמא?! טוב, אז זה לא יילך

כתבה: לוטם בכר

לא, זו לא התגובה של בחור שהתחיל איתי בפאב וגילה שבפלאפון שלי יש תמונות של ילדה חמודה במקום תמונות שלי עם חברות בביקיני, זו התגובה של לא מעט מראיינים כשהם מגלים שאני צריכה לצאת לפני שקיעת החמה (או צאת הנשמה) כדי לקחת את הבת שלי.

אני לוטם, בת 29, עו"ד במקצועי ואמא. אחרי 3.5 שנות לימודים, שנת התמחות ושנה ניסיון כעורכת דין מסחרית ועם לא מעט מסגרות בהן התנדבתי וצברתי ניסיון, נדמה כי קורות החיים שלי בעצם מכילים מילה אחת :"אמא". לקרוא את ההמשך »


מקסימום תצליחי!

אמא אנונימית משתפת:

"אני אימא ועבדתי מספר שנים בחברות הייטק בתחום התוכנה. 
נהנתי מעבודתי, אולם בשלב מסוים, ניסיתי להוריד את היקף המשרה, דבר אשר הוביל בסוף של עניין להגשת התפטרותי (מיוזמתי המלאה) מהעבודה וחיפוש אחר עבודה חדשה. 
ערכתי בדמיוני רשימה של כל התנאים שאני מחפשת: הייתי מוכנה להתפשר על השכר במידה, אך לא להתפשר על תחום העיסוק המקצועי, מספר השעות השבועיות ועל מרחק הנסיעה מהבית (שהוא נגזרת של שעות העבודה בעיניי). המטרה שלי הייתה להשאר בתחום ולשפר את תנאי העבודה כך שיתאימו לי כאימא ולא לפתוח בקריירה חדשה. לקרוא את ההמשך »


ג'אגלינג ב-10 ידיים

כתבה: לוטוס אתרוג

LotusEtrog

הנחיות: קחי נשימה עמוקה, שחררי את הכתפיים, האריכי את היציבה וחייכי.

ביד אחת: שימי חיתול מלא, תבחרי במה, עטוף ומוכן להזרק.

ביד שניה: שלפי מהארנק קופון הנחה למגבונים שגזרת פעם מהעיתון וזה הרגע להשתמש בו.

ביד שלישית: קפלי את דפי המחזה שאת כותבת עכשיו/השיעור שאת אמורה להעביר מחר/השיר שרצית להתחיל,

ביד רביעית: עני לשיחה ממתינה מבן זוגך המקסים וקבעי עמו את הדייט שהבטחתם לעצמכם כבר שבועיים פלוס, כתבי אסאמאס לחברה הטובה שלך שפעם הייתן מדברות כל יום והיום זה נחשב מותרות,

ביד חמישית: לפתי רצועה עם שני כלבים, רצוי בגדלים מנוגדים, נגיד אחת בגודל של סנאי והשני דב קוטב ממוצע.

ביד שישית: דחפי כביסה מלוכלכת למכונה ולחצי על "הפעל" (טיפ: כדאי גם לזכור להוציא ולתלות)

ביד שביעית: מחקי מייל מסטודיו "יוגה שושי" שמספר לך שתוקף המנוי שלך פג, וניצלת שבעה שיעורים מתוך עשרים,

ביד שמינית: לחצי על המעלית של צוותא, יש הופעה עוד מעט ולמי יש כוח למדרגות.

ביד תשיעית: קחי את עצמך לראות את השקיעה

ביד עשירית: שירי את ההמנון.

בהצלחה!

לוטוס, שחקנית ויוצרת באנסמבל ציפורלה, מורה לפילאטיס ולתאטרון תנועה בסטודיו ניסן נתיב ובמסגרות נוספות. אמא לאורי, בת שנתיים ותשע, בת זוג לדן, בהריון (חודש 9!) ויש גם שני כלבים בתמונה.

אנסמבל ציפורלה מזמין את חברות jobs4mom למופע סילבסטר מצחיק במיוחד, במחיר מיוחד גם הוא: 80 שקלים לכרטיס במקום 130. כל שעליכן לעשות: ללחוץ כאן, לבחור בראש העמוד ב"ועדים/חברים": שם ועד – סילבסטר. סיסמה – 111

בהצלחה!


איך אפשר להסתדר ככה?

מייל ששלחה לנו אמא שביקשה לשמור על אנונימיות:

אני אמא לשני ילדים מקסימים הגדולה בת 2.3 והקטן בן שנה. כשהייתי בהריון עם הגדולה מצאתי את עבודת החלומות שלי ולכן כשהיא הייתה בת חודשיים עוד לפני שתמה חופשת הלידה כבר חזרתי לעבודה…
מהר מאוד הבנתי שמה שהתאים לי כשהייתי נטולת ילדים כבר לא כל כך מתאים לי כאמא.
הייתי יוצאת מהבית כשהיא עדיין ישנה ומגיעה רק בערב כדי לתת נשיקה ולהשכיב לישון…
פספסתי חיוך ראשון, מילה ראשונה, צעד ראשון מסיבה בגן … אפילו כשהייתה חולה לא הייתי  לצידה.
כבר בהריון עם השני החלטתי שהפעם יהיה אחרת.
אז עברנו לבית קטן יותר, עברנו לעיר מרוחקת יותר, העברנו את הגדולה מגן פרטי לגן של נעמ"ת והאמנו שככה נצליח לשרוד תקופה ארוכה עם משכורת אחת.

נשארתי עם הקטן בבית 10 חודשים.

בתקופה הזאת הבנו שצריך לצמצם יוצר ממה שחשבנו, ביטלנו כבלים, אינטרנט אין יותר, חופשות ובגדים כבר לא קונים רק מקבלים! גם זה לא עזר- הילד כבר גדול אין מנוס חוזרים לעבודה!!

 

אבל החלטתי  שאני אגיע כל יום בזמן לאסוף אותם ב-15:30 מהגן.

לאחר חיפושים רבים מצאתי משרה מ 7:30 -15:00, אני מרוויחה רבע!!! ממה שהרווחתי לפני אבל לפחות יש  לי זמן איכות עם ילדי. השאלה הראשונה שנשאלתי בראיון היתה: ״את אמא לשני ילדים קטנים מה קורה כשהם חולים?״  עניתי שזה מתחלק ביני לבין בעלי וגם חמותי עוזרת לפעמים…

 

וכך באמת היה, אבל מה? מאז שהילד נכנס לגן הוא כל הזמן חולה שבוע בגן שבועיים בבית. גם אני וגם בעלי כבר ״חטפנו״ על הראש מהמעסיקים שלנו .לבעלי אפילו התקשר המנכ״ל ו"הסביר״ לו שזה תפקידה של האשה להשאר בבית כשהילדים חולים, בנעמ״ת לא מוכנים לזכות אותנו עבור הימים שהילד לא היה בגן, את ההנחה שמגיעה לנו עדיין לא קיבלנו (״כי זה לוקח זמן״), מה שאומר שכרגע המשכורת שלי לא מכסה אפילו את הגנים. כלומר כל חודש עולה לי לצאת לעבודה 2500שקל!!  עשינו חישוב שאם אני מפסיקה לעבוד ונשארת עם הילדים בבית אנחנו חוסכים 6500₪ בחודש!

…. טוב אז ילד שלישי כבר לא יהיה…