איך להפיק מהממליץ שלך את המקסימום

כתבה: נירית גלר ג'מילי

"האם לדעתך כדאי שאודיע לממליץ שלי, שהעברתי את הטלפון שלו לפני שאני מוסרת את מספר הטלפון שלו למראיין שראיין אותי?"
זוהי אחת השאלות הנפוצות שאני נשאלת, התשובה שלי תמיד הנה: "זו שאלה חשובה והתשובה יותר מורכבת מאשר כן/ לא".
רוב מחפשי העבודה נתקלים בסיטואציה בה הם מתבקשים לתת ממליצים. ישנם ארגונים רבים אשר נותנים דגש רב על המלצותיהם של הממליצים. כמובן, שאפשר לתת את המספר של הממליץ ולקוות שיגיד עליך דברים נפלאים, אך האם הוא יגיד את מה שנכון להם לשמוע? האם ידגיש את הדברים הנכונים? האם מה שיגיד עליך אכן יקדם אותך? חשוב לזכור, שבעזרת עבודה נכונה עם ממליץ ניתן להעביר בעזרתו הרבה מידע אודותיך, מידע שעשוי לקדם אותך יותר ממועמדים מתחרים!
7 כללים שיעזרו לך להפיק את המקסימום מהממליץ שלך

לקרוא את ההמשך »


האם אני אמא טובה?


כתבה: נעה יעקובוביץ
קרדיט לתמונה וליוצרת: מיכל כהן שגב

מארי אן סלוטר, לשעבר בכירה בממשל אובמה, עוררה תגובות רבות כשטענה שאנחנו לא יכולות גם וגם. לדבריה, אנחנו, האמהות הקרייריסטיות, לא באמת יכולות לשלב משרות בכירות ותובעניות ביחד עם טיפול מסור בילדינו. סלוטר שמילאה מגוון תפקידים שבדרך כלל מאוישים על ידי גברים, ויתרה על המשרה הנוצצת כדי להיות עם הילדים שלה. בו זמנית זה ממש לא הסתדר לה. ההגדרה ל"אמא טובה" היא אינדבידואלית ויש לה אינספור פרשנויות. כאמא צעירה, אני תוהה מה כוללת ההגדרה "להיות עם הילדים שלך?" מה נחשב "טיפול מסור" בהם? כמה שעות זה מספיק כדי למלא את המנה האידאלית של יחס הורה ילד? והאם זמן הוא בכלל פרמטר?

אני שקועה עד הצוואר בעבודה רוב הזמן, וגם שעות העבודה הנוכחיות לא מספיקות לי כדי להכיל את כל המשימות המצוינות לי בלו"ז. בהתחלה עבדתי כל יום מהבוקר עד ארבע וחצי, בהמשך הוספתי עוד יום של עבודה עד שבע בערב ובקרוב מאוד יצטרף אליו יום ארוך נוסף. אני עצמאית, ונכון שזה אולי קצת אחרת מעבודה כשכירה מבחינת ההשקעה הנדרשת, אבל האמנם? יש לי הרגשה שמישהי שמתפקדת כמנכ"ל/סמנכ"ל/תפקיד בכיר אחר, נדרשת גם היא לעבוד לא פחות. עד כאן מבחינת הכמות, ומה לגבי השעות? השותפה שלי מתגמשת אתי כמה שאפשר ומכילה את העובדה שאני אמא, אבל אם זה היה תלוי בי, הייתי מתחילה כל יום ממש מוקדם יותר ומוותרת על ימים של עבודה ארוכה. מבחינתה, גם ככה היא מתחילה את העבודה כמה רגעים לפני מה שמקובל בשוק העבודה. ואני אוהבת את העבודה שלי. לא הייתי רוצה להיות עקרת בית וגם לא לעבוד בחצי משרה. אז אני מקבלת את העובדה שהעולם לא יכול להתקפל על פי מה שמתאים לי. כולנו צריכות להבין שגם כשאת עובדת בעבודה שאוהבת אמהות, את לא לבד. את לא יכולה לקבל את כל מה שאת רוצה, וצריכה להבין שהגמישות המוצעת לך היא בעצם המון.

מהצד השני של הקריירה, נמצא הבית. אני שמה לרגע בצד את עצמי ואת העובדה שכמעט כל יום אני משלימה שעות עבודה אחרי שהאפרוחה הולכת לישון, ובוחרת להתרכז במה אנחנו מספיקות בשעות הערות שלה. כאמור, שלושה ימים אנחנו מבלות יחד מארבע וחצי, כאשר בשבע מצטרף בנזוגי לחגיגת ארוחת הערב והמקלחת, ומתפקד בה כשחקן הראשי. האם זה מספיק? מי קובע? לא מזמן התלוננתי בפניו שרוב הזמן אנחנו מתפקדים כהורים גרושים- הלו"ז שלנו בנוי טלאים על טלאים, משמרות והחלפות- יום אחד אני הולכת לאימון בשבע, יום אחר הוא חוזר מאוחר כי הוא הולך ללימודים, לפעמים גם בבוקר אנחנו חולקים את משמרת הערות. להתראות ספונטניות, שלום בירוקרטיות ותיאומים.

יכול להיות שהזמן שלי עם האפרוחה מצומצם, אבל הוא בהחלט איכותי: בסופי שבוע אנחנו משתדלים להיות כמה שיותר שלושתנו ביחד. בימים כתיקונם, בשבוע העבודה, אנחנו הולכות לפארק ולים וגם כשאנחנו סתם בבית אני מאה אחוז איתה. אחרי יום ארוך של עבודה אני מאוד מתגעגעת, וביני לביני, מקוה שכשהיא תהיה גדולה יותר, התנאים והשוק ישתנו ואוכל לעבוד פחות.

אולי מישהי אחרת היתה סופרת את השעות שלי בעבודה וחושבת שהן מגדירות אותי כאמא טובה פחות, אבל אני חושבת אחרת. התחושה שאני מקבלת בזמן שאני מפתחת קריירה, העובדה שאני יוצרת, שאני לומדת, שאני עוזרת לאחרים במציאת העבודה שלהם, הופכת אותי לבן אדם מאושר יותר, ולכן, בעיני, גם לאמא טובה יותר. מארי אן סלוטר מבקשת בכתבה "להפריך את ההאדרה של שעות העבודה הארוכות, שנתפשות כיום כתנאי הכרחי להצלחה וסימן לרצינות". ברגע שזה יקרה והשוק כולו יתאים את עצמו למי שרוצה איזון בין הבית לקריירה, החיים של כולנו יהיו מושלמים. אני מרגישה שאנחנו בדרך לשם, שזה עוד יקרה ומתחיל לקרות לאט, בשלבים. מאמינה באמת שהסבלנות משתלמת ו- jobs4mom מוכיח שאנחנו בדרך הנכונה.


סרט טוב!

כתבה: נעה יעקובוביץ

בשבוע שעבר לקחתי את האפרוחה לסרט הראשון שלה. לא בטוחה שחשבתי שזה יקרה כל כך מוקדם, אבל תפוז ארגנה הקרנה מיוחדת של הסרט "הפיה לילי וחד הקרן" לאמהות בלוגריות, אז היה קשה לי לסרב. אם יש משהו שאני נהנית ממנו לאחרונה, זה לפגוש אמהות חדשות.

כמעט בת שנתיים, הימרתי שתחזיק מעמד 5-10 דקות ולהפתעתי הסבלנות שלה משכה אותה 40 דקות שלמות. יכול להיות שהיתה זו האנימציה הצבעונית המקסימה, יכול להיות שזה היה המעמד של ישיבה בקולנוע מול מסך ענק עם עוד עשרות ילדים ויש גם סיכוי הרבה יותר מסביר, שזה היה החטיף שהיא כרסמה במהלך כל 40 הדקות האלה.

הסבר אחרון בהחלט הוא החסך- האפרוחה כמעט לא צופה בטלוויזיה בבית (פה ושם כמה סרטונים על הלפ-טופ, אבל ממש מעט) וחטיפים אנחנו לא מחזיקים. כשראיתי איך היא בוהה בילדים גדולים יותר שיושבים עם פופקורן, שמחתי שהבאתי את הרע במיעוטו (מי אמרה שכנוע עצמי) ליתר בטחון.

האנימציה כאמור, היתה מקסימה ונעימה, העלילה, ממה שהספקתי לראות היתה בסך הכל בסדר גמור, מה גם שאני תמיד שמחה לראות סרט שהגיבורה שלו נשית. כפי שכבר כתבתי על הסרט miss-representation, הבנות (וגם הבנים!) שלנו צופות בטלוויזיה לא מעט שעות מחייהם, וזה משפיע עליהן מאוד, כך שהייתי ממש מתבאסת אם הגיבורה היתה הולכת להציל את העולם כשהיא נעולה בנעלי עקב או מצוידת בחולצת בטן. בכל מקרה, הפיה לילי היתה לבושה לעניין והנהיגה את החברים שלה בחיוך, ואת זה אני מוכנה שהבת שלי תראה. בכיף.

באתי בשביל החוויה של הקטנטנה, אבל בסופו של דבר נהניתי מאוד לשוחח עם האמהות שישבו סביבי על הקריירה שלהן. אמא אחת סיפרה על ראיון עבודה שבו הבוס התפלא איך יכול להיות שהיא לא יכולה להסתדר עם השעות- אמר שלו יש ילדים והוא מסתדר. לשאלתה הכיצד, ענה שאשתו מוציאה את הילדים מהגן. "אז אשתי לא", היא ענתה לו וחשתי גאווה בשם כל האמהות, כמו איזו דודה פולניה.

"עבודה למהנדסות יש ב- jobs4mom?" שאלה אחת האמהות ואני כמעט צעקתי "שלחי קורות חיים עכשיו!" יש עבודה למהנדסות ולמפתחות, לעורכות דין ולמנהלות חשבונות, למנהלות רשתות חברתיות ועוד. וכן, יש גם עבודה מהבית.

"אמא, פיפי!" תם עדכנה אחרי 40 דקות וכמעט גליל שלם של החטיף, ואחר כך כבר לא רצתה לחזור לאולם. אז סליחה שלא נפרדנו כראוי ומקווה שכולכן תמצאו את העבודה הראויה. זאת שאתן רוצות באמת.


קחו חופש. ויפה חצי שנה קודם.

כתבה: נעה יעקובוביץ

 

לפני שבוע לקחתי את יום החופש הראשון שלי מזה חצי שנה. עכשיו, מדובר באמת ביום חופש ראשון במובן המלא, שכן לא היה בחצי שנה האחרונה יום שבו לא עשיתי משהו שקשור ל- jobs4mom, אפילו אם זה היה "רק" לענות למיילים. כולל שבתות, חגים ומועדים, כולל את זה שטפו טפו לא הייתי חולה אפילו לא פעם אחת בחצי שנה האחרונה. אמא או לא אמא?

לפני כחודש השתתפנו בכנס של חברת Dynamix שכל כולו הוקדש לאיזון בין הבית לקריירה. רגע לפני שעלינו אנחנו לספר על כמה דרושים לנו מעסיקות ומעסיקים שמבינים את הנושא, ב- jobs4mom, עמדה על הבמה מלי אלקובי וסיפרה על החיים שלה באוסטרליה לפני כמה שנים. כשהיא רשמה את הילד לגן שאלו אותה כמה ימים היא רוצה שהוא ישהה שם, כי באוסטרליה, מקובל לבלות עם הילדים גם במהלך השבוע ולא רק כשאת מגיעה אחרי העבודה, באפיסת כוחות. הסתבר לה, שבארץ הקנגרו, שני אנשים יכולים לחלוק יחד משרה מלאה אחת!

להמשך קריאה


איזו עבודה מתאימה לך? קדימה לעבודה!

כתבה: נירית גלר ג'מילי

דמייני שקבלת טלפון ממפעל הפיס, המודיע לך על זכייה גדולה מאוד. זכייה, שיכולה לאפשר לך להפסיק לעבוד עד סוף ימיך ולחיות בעושר רב. מה היית עושה? אני מניחה, שרוב האנשים היו מפסיקים לעבוד מיד, נחים, מעכלים את השינוי, מטיילים קצת בעולם, משדרגים את המגורים, המכוניות ועוד, ואז מה? כל יום ים? כל הזמן שופינג? כל יום קפה עם החבר'ה (הם לא זכו, הם עובדים…)? קנטרי קלאב כל בוקר, וגם צהריים וגם ערב? מתישהו תשתעממי מחיי הבטלה האלה (לא סתם נרשם בתורה "כי אדם לעמל יולד") ואז מה? במה תבחרי לעסוק? לפני שבוע התפרסם מאמר שלי שמספר, שעוד חודשיים המשק נכנס לתרדמת קיץ למשך חמישה חודשים(מיולי ועד סוף חגי תשרי). מטרת הכתבה הייתה לעורר את מחפשי העבודה, כדי ש"יתנו גז" בחודשיים שלפני תרדמת הקיץ. הכתבה זכתה להמון תגובות, ואין ספק, שהעירה הרבה אנשים. אם גם את התעוררת לעשייה, עצרי רגע ותחשבי: איזו עשייה תגרום לך להנאה?

לפעמים התשובה פשוטה וברורה, שכן אנחנו יודעים בברור איזו עבודה מתאימה לנו. ולפעמים חולפים להם חיים שלמים, שבהם עובדים בעבודה בינונית כזו – שאין חשק לקום בבוקר מהמיטה, שמגיעים לעבודה ומחכים כבר שהזמן יזוז כדי לחזור הביתה, שמרגיש רע בלב ובנשמה ועדיין לא יודעים שקיימת אפשרות לעבודה אחרת, כזו שנרגיש בה לגמרי אחרת….

למה לך לעבוד בכלל? רובם עונים על השאלה הזו – "כי צריך". אם נניח שאת לא צריכה, מה יגרום לך להיות מאושרת בעבודה- זה יכול להיות הגשמה עצמית, הערכה, התפתחות אישית ומקצועית, שייכות ועוד ועוד. האם את מאושרת בעבודה שלך? אם לא, מה את עושה עם זה? מה באמת ההשלכות של עבודה שרע בה? ולמה עכשיו זה הזמן שלך לשינוי?

כששאלתי אנשים שהגיעו אלי למיקוד תעסוקתי קיבלתי תשובות רבות ומגוונות, כגון – ליאת אמרה לי, שבלי יצירתיות היא לא יכולה להיות מאושרת בעבודה, אסף סיפר לי, שאם הוא לא מטביע חותם הוא מרגיש שהוא לא ממש קיים, לירון אמרה לי שהכי חשוב לה זה מקום עבודה, שיעריך אותה על מה שהיא עושה ויקבל באהבה את העובדה שיש לה גם בית וילדים שחשוב לה להגיע אליהם, יוסף אמר שבלי סביבה מתפתחת, מתקדמת ולומדת כל הזמן, הוא פשוט ישתעמם וייבול, עירית סיפרה לי שהיא רוצה לשנות את המציאות של הנוער בישראל ורק זה יגרום לה אושר בעבודתה, ליאור לעומתם רצה מקום עבודה שיהיה יציב ושיעניק לו ביטחון כלכלי כי זה הכי חשוב לו היום בחיים.

ומה איתך? איזו עבודה תגרום לך לקום עם ברק בעיניים, עם שיר בלב ובהנאה רבה ללכת לעבודה?

לפעמים התשובה פשוטה וברורה, לפעמים נדרש להשקיע זמן ומחשבה על מנת לעשות את הבירור, לפעמים שנים רבות של ניסוי וטעייה/ תהייה נדרשים עד שמגיעים לתשובה, ולפעמים ממשיכים חיים שלמים ולא מודעים, שאפשר לחיות אחרת.

מה קורה לנו כשאנחנו מרגישים רע בעבודה?

כשרע לנו זה מחלחל לחיים שלנו, לכל רובדי החיים – לזוגיות, להורות, ליחסים שלנו עם הורינו/ עם חברים/ בסביבה בה אנו עובדים ועוד. כשרע לנו זה מוקרן מאיתנו ועשוי להפוך אותנו לעצבניים, לא רגועים ומרירים. אנשים שחייבים להיות איתנו (בן זוג/ ילדים/ הורים) הם הסובלים העיקריים, שכן הם אלה שחווים את התנודות במצב הרוח, את חוסר הסבלנות שלנו ולעיתים אף את העצבות.

אז מה לעשות? לקום ולעזוב? – ממש לא! לפני שקמים ועוזבים נכון לעשות בדיקה של מה אני בכלל מחפשת, מה המשמעות של עזיבת מקום העבודה, מה התנאים המוצעים בתפקיד הנכסף, מה בכל זאת יש במקום העבודה הנוכחי שיכול להוות יתרון יחסי ואם אפשר להתקדם לתפקיד אחר ולשמר את היתרון שיש לידע ולניסיון באותו מקום עבודה.

למה עכשיו זה הזמן? עוד חודשיים וחצי מגיעה החופשה השנתית – יולי אוגוסט, ובצמידות מרגיזה מגיעה חופשת חגי תשרי. בתקופה הארוכה הזו המשק נכנס לתרדמת – מעט מאוד משרות מוצעות, ורבים מהתפקידים המוצעים סובלים מסחבת ואורך בלתי הגיוני של תהליכי קבלה. לכן, אם את מחפשת עבודה – זה הזמן לחפש, לפני התרדמת הארוכה! אז איך מתחילים לחפש עבודה?

מה צריך לדעת לפני שמתחילים לחפש עבודה חדשה? 1. כמעט תמיד עדיף לחפש עבודה כשעדיין עובדים, זה מקנה שקט כלכלי וחיפוש זהיר וסבלני יותר. 2. לעשות תהליך של מיקוד ולדעת מה בדיוק מחפשים, מה חשוב שיהיה שם ומה חשוב שלא יהיה בתפקיד/בארגון הבא. 3. לכתוב קורות חיים שיעזרו לך למקד את מה יש לך להציע וידגיש את היתרונות שלכם. קורות חיים זהו שלב קריטי, שכן מלאכת כתיבת קורות החיים ממקדת אותך, באופן כזה שיהיה לך קל יותר לספר בהמשך מה הניסיון שלך, מה את מחפשת ומדוע כדאי לבחור בך. המיקוד הזה עשוי לשמש אותך לכל אורך הדרך של מציאת עבודה. 4. להפיץ את העובדה שאת מחפשת עבודה, להפיץ מה בדיוק היתרון שיש לך ולרתום אנשים לעזור לך (כמובן שאם את עדיין עובדת חשוב להשתדל לשמור על דיסקרטיות). 5. לא לשכוח את המיקוד – לעיתים לאורך הדרך שוכחים מה רצינו, מה היה חשוב לנו ומתפשרים. במקרים כאלה מהר מאוד מרגישים שוב לא מאושרים. 6. לזכור – שהעבודה היא מרכיב שמלווה את חיינו וחשוב לנו להשקיע במציאת עבודה שתגרום לנו לאושר.

ולסיום נתון פיקנטי נשים ואמהות בפרט, מנצלות את הרצון לשינוי לבחינה אמיתית מה רוצות לעשות, ובוחנות אפשרות לשינוי, באחוזים גבוהים הרבה יותר מגברים. אני מודה שאלו נתונים שאספתי מהרבה מחפשי עבודה אשר מגיעים אלי לפגישות יעוץ, וזה לא נתון מחקרי ומדעי. אך אני חייבת להודות, שזו מגמה שאי אפשר לטעות בה. הרוב הגדול של הגברים ממשיכים באותו תחום עיסוק בהם עסקו עד כה, כשהשינוי שהם מחפשים הוא יחסית מינורי, כגון – הכנסה גבוהה יותר, תחום אחריות רחב יותר, מקום עבודה קרוב יותר לבית או שעות עבודה שפויות יותר (כן כן, יותר ויותר גברים רוצים לחוות אף הם את ילדיהם) וכוי"ב. נשים לעומתם בוחנות יותר שינויים מהותיים – שינוי סוג עיסוק, תחום עיסוק, מעברים בין שכירה לעצמאית, כשהן יותר מאפשרות לעצמן לגעת ב"חלום התעסוקתי" האמיתי שלהם, וברצון לשלב טוב יותר בין בית וקריירה. איך אני רואה את זה? מאוד פשוט- רוב הנשים מגיעות לתהליך אימוני ארוך שבוחן לעומק – במה הן טובות, מה חשוב להן להביא לידי ביטוי בתפקיד הבא, מה חשוב להן שיהיה בארגון הבא, ומשם הן מתכנסות למיקוד וחיפוש עבודה. רוב הגברים מגיעים לפגישת יעוץ נקודתית – איך לכתוב קורות חיים, איך לשפר את הסיכויים בראיון עבודה, מה אני לא עושה טוב ולכן לא זוכה לתגובות, ולפגישה בנושא רשתות חברתיות. כאמור, פגישות ממוקדות, שאיתם רצים קדימה, אין מקום לבחינה, לשאלה או שינוי. אז תרשו לי לנצל את הבמה, שנותנת לי הכתבה, ולפרגן לנשים ולאמהות בפרט! תמשיכו כך! כל הכבוד לכן! נסו לגעת בחלום, תבדקו כמה קרוב אתן יכולות להגיע לאושר!

לא טוב לך בעבודה? קדימה, זה הזמן להתחיל לחפש עבודה ולמצוא את האושר!

לקבלת מדריך למציאת עבודה לחצי כאן

לקריאת הכתבה "7 טיפים למציאת עבודה לפני החופש הגדול" לחצי כאן

אני איתך עד למציאת עבודה שתהיי מאושרת


שנמוך קורות חיים? יש חיה כזאת

כתבה: ענבל זאב נאור

לפני כשנה וחודשיים ילדתי את בני הבכור ונכנסתי לעולם ה"אימהות". כמו אימהות אחרות, גם עבורי, רגע לידת בני היה נקודת ציון מכריעה בחיי הקריירה שלי. כמוני, אימהות רבות מתלבטות בשאלות האם לחזור למקום העבודה הקודם, האם להישאר בבית עם התינוק, אולי לפתוח עסק עצמאי? הרבה נשים מחליטות לחזור לשוק העבודה אבל לתפקיד זוטר או שונה  ממה שעשו, במתכונת מצומצמת ובעבודה אשר דורשת מהן פחות זמן.

ג', היא אחת מן הנשים שהחליטו לחפש תפקיד זוטר יותר ממה שעשתה. בכל שנותיה התעסוקתיות היא ניהלה אנשים בתחום המכירות, היה לה תפקיד רחב, אחריות רבה, היא בילתה שעות על גביי שעות במשרד המפואר שלה וכאשר חזרה הביתה העבודה לא הפסיקה והיא המשיכה לענות לשיחות ולשלוח מיילים. כאשר בתה הבכורה נולדה, היא החליטה כי חזרה לעבודה כמנהלת בכירה זאת  כבר לא אופציה עבורה. עם הניסיון הרב שלה במכירות החליטה ג'  שתפקידה הבא יהיה  כמנהלת תיקי לקוח במשרה חלקית. את קורות החיים שלה היא שלחה למגוון רחב של מעסיקים אך לא זכתה לתגובות, וכשסוף סוף קיבלה את הטלפון המיוחל, רכזת הגיוס התנצלה ואמרה לה שהיא ממש over qualified וזה ממש לא מתאים.

ג' פנתה אליי עם תסכול גדול, היא הראתה לי את קובץ קורות החיים שלה ולא הבינה מה הייתה הבעיה. קורות החיים שלה היו כתובים כהלכה, הם היו משווקים, כתובים בשפה רהוטה ובהחלט מרשימים. מרשימים מדי!  וזאת הייתה הבעיה שלה. מעסיקים שקיבלו את קורות החיים שלה תהו לעצמם מדוע שבחורה כה מוכשרת תרצה תפקיד שאינו הולם את כישוריה? מדוע שמנהלת בכירה תרצה שינהלו אותה מנהלים בדרג שלה? מדוע שמי שהייתה רגילה לשכר מסוים תהיה מוכנה לירידה כה משמעותית בשכר? מבחינתם מועמדת כזו תמצה מהר את התפקיד ותמשיך הלאה.

המעסיק אינו יודע שג' יודעת בדיוק מה היא רוצה ולאיזו משרה היא שלחה, היא עשתה את הבחירות שלה והיא מזמן הניחה את האגו שלה בצד. וכן, גם לשכר נמוך יותר היא מוכנה. אם כן, מה עושים? קורות החיים שהציגה לי ג' היו צריכים לעבור down grade ובעברית "שנמוך". קורות החיים שלה היו צריכים להיות מוכוונים למשרה בה היא מעוניינת.

לשנמך קורות חיים זאת לא פעולה פשוטה כיוון שהיא דורשת מאיתנו להוריד מהניסיון הרב שצברנו, לטשטש מעט את הכישורים הרבים שלנו, ולהשאיר את האגו שלנו בצד. אבל אל דאגה, לכל אלה יהיה זמן ומקום בריאיון הפרונטאלי, אשר אליו תוכלנה להגיע אם יהיו בידיכן קורות חיים טובים.

כמה טיפים איך לעשות את זה נכון-

  • ·         התאימו את קורות החיים לדרישות המשרה- הסתכלו על דרישות המשרה שבה אתן מעוניינות, מה המעסיק מחפש, אלו כישורים דרושים. במידה ואתן עונות על דרישות אלו ציינו אותם על גביי קורות החיים  שלכן והדגישו אותם כך שהמעסיק ידע שאתן האדם הנכון.
  • ·         הדגישו כישורים, פחות תפקידים – מקדו את תשומת הלב של הקורא פחות ב"הגדרת התפקיד" אלא יותר בכישורים שהוא דרש מכן. הדגישו את העשייה שלכן, פחות את הסטאטוסים. זה המקום להזכיר שוב, שהאגו חייב להישאר בצד.
  • ·         בחרו את המילים בקפידה– נסו להשתמש פחות במילים כבדות משקל כמו: "ניהול", "הובלה", במקום מילים אלו תוכלו להשתמש במילים כגון "אחריות על".
  • ·         השאירו מקום לסקרנות – אל תרגישו צורך לפרט יתר על המידה על התפקידים האחרונים שעשיתן (במידה והם בכירים יותר מהתפקיד שבו אתן מעוניינות), השאירו את המעסיק סקרן וספקו לו את המידע בשלב מאוחר יותר.

זכרו כי קורות החיים חייבים לייצג אתכן ואת הבחירות שלכן.

מאחלת לכן המון בהצלחה!


מה לעצמאות ולעבודה

כתבה: נירית גלר ג'מילי

הרבה מחפשי עבודה אומרים לי, שעבודה מאפשרת להם עצמאות, וכל אחד מתכוון למשהו שונה. במיוחד לכבוד יום העצמאות אני בוחרת לתת לכם חלק מהפרשנות שנותנים אנשים למושג "עצמאות בעבודה". אתם מוזמנים לבחון האם הפרשנויות האלה משקפות את חייכם. ואולי בזכות הכתבה, תוכלו לבחון האם אתם עצמאיים בעבודתכם או  לא.

עצמאות = לא להיות תלוי באחר– "עצמאות בעבודה עבורי זה, קודם כל ולפני הכול, לפרנס אותי ואת משפחתי בכבוד, ולא להזדקק לעזרה מאחרים. עבדתי כל חיי, פוטרתי, חיפשתי עבודה הרבה זמן. יותר מידי זמן. נאלצתי לבקש עזרה וזה היה נורא! הכי מרגיעה אותי היום הידיעה שבסוף כל חודש נכנסת משכורת לחשבון הבנק שלי, והכי חשוב לי לא להיות תלוי באף אחד."

עצמאות = עצמאות מול בן זוג – נשים רבות שליוויתי, סיפרו לי שהעבודה העניקה עצמאות מול בן זוגן. זה בא לידי ביטוי בהיבטים שונים, כגון – "חשוב לי להראות לו שאני יכולה/ שווה",  או לפני כניסה למערכת יחסים – למצב את מעמדן מול בן הזוג, ולעיתים העצמאות בעבודה נתנה להן כוח על מנת להתנתק ממערכת זוגית כושלת.

עצמאות = לנהל את החיים שלי כפי שאני מוצא לנכון – עצמאי זה אחד, שיכול לבחור את העבודה שלו, להחליט על מה לא להתפשר, ולהחליט על מה להתפשר. זה יכול לבוא לידי ביטוי בבחירה לעבוד כעצמאי או שכיר. וכשכיר העצמאות לבחור את התפקיד, הארגון, את האיזון הנכון בין בית ועבודה ועוד.

עצמאות = עצמאי לבחור ולא לפחד לטעות – אחד שהפך להיות עצמאי אמר לי: " בחרתי להיות עצמאי- עצמאי לבחור את הבחירות שלי, עצמאי לשפוט את עצמי ללא עין של אחר, ולאפשר לעצמי גם לטעות (מיותר לציין שמהטעויות האלה למדתי הכי הרבה)".

עצמאות = אחריות = סומכים עלי – אמרה לי מנהלת בכירה: "ככל שנתנו לי עצמאות רבה יותר בתפקיד, ניתן לי חופש עשייה ובחירה גדול יותר, הרגשתי שסומכים עלי וזה הגדיל את האחריות, את המחויבות ואת הוקרת התודה למעסיק שלי".

עצמאות = עצמאות לבחור/ להחליט – "בזכות השכר שיש לי כל חודש אני יכול/ה לאפשר לעצמי לתת לילדים שלי חוגים שהם רוצים/ לבחור לעבור לדירה גדולה יותר / לפנק את עצמי בדברי מותרות וכו'…מה שלא הייתי עושה אילולא הייתי מועסק/ת ועצמאי/ת לבחור".

איזה עצמאות העבודה שלכם מאפשרת לכם? האם העבודה שלכם גורמת לכם להרגיש עצמאיים? אם הייתם עצמאים לבחור עבודה אחרת, מה חשוב לכם שיהיה בעבודה החדשה? חג עצמאות שמח לך ולבני ביתך אני אתכם עד למציאת עבודה שתבחרו בצורה עצמאית ואחראית.