מריח כמו (הכל חוץ מ)רוח נעורים

אזהרה! הפוסט הבא כולל פרסומת לספר

כתבה: נעה יעקובוביץ

בא לי קצת לבכות כשאני קוראת את זה: "נעה יעקובוביץ, בת 26, קומתה 164 ס"מ, עיניה חומות, שערה בלונדיני מתולתל, מבנה גופה אתלטי. לאחרונה נראתה מחפשת את עצמה. יש לה תואר בכלכלה אבל היא קופירייטרית, נראית עדינה אבל עושה אגרוף תאילנדי, מפחדת מג´וקים אבל יודעת לשגע פילים."

שורות אלה נכתבו על הכריכה האחורית של הספר שלי "לשגע פילים", שהייתי רוצה לומר עליו "ספרי הראשון", אבל לא באמת היה עוד אחד אחריו. כבר יותר מדי זמן אני אומרת שאעבוד על לעצבן ג’ירפות (לא, אני לא באמת אקרא לו ככה) ולא עושה דבר וחצי דבר בעניין. לשגע פילים ראה אור לפני 7 שנים, ואם הייתי צריכה לתת לו את הקונטרה המעודכנת, הייתי כותבת "כבר לא בת 26 וגם לא קופירייטרית, קצת פחות מפחדת מג’וקים ויש סיכוי שאולי מצאתי. רק שלא בטוח את מי".

עצוב לי לקרוא את הסיפורים שכתבתי, שמתחילים במציאות ונגמרים בהזיה, כי אני מרגישה שאני חיה חיים אחרים היום. שהעובדה שאני אמא מחייבת אותי להיות עם הרגליים על הקרקע ולהתרחק כמה שיותר מהר מכל ענן אפשרי. להיות אמא משמעותו רצינות, בגרות ואחריות, לא בהכרח בסדר זה. להמשך קריאה

מודעות פרסומת

תרגיל חובה לכל מחפשת עבודה

כתבה: נירית גלר ג'מילי

כל מחפשת עבודה מבינה, שכדי להתקבל לעבודה, עליה לשכנע שהיא זו שהכי מתאימה לתפקיד המוצע. חשוב שתזכרי, שכל המעסיקים, ללא יוצא מן הכלל, מחפשים בן אדם, שתכונותיו יתאימו לתפקיד ולארגון.

לפעמים נדרשים דברים נוספים,בהתאם לסוג התפקיד, כגון – השכלה, ידע, ניסיון וכיו"ב. מה את מציגה כשאת מציעה את עצמך לעבודה חדשה? מה בכלל יש לך להציע? אני מכוונת את מחפשי העבודה לעשות עבודה רצינית בנושא הזה. אני שואלת אותם שאלה חשובה, ועכשיו אני שואלת גם אותך : כמה תכונות חיוביות יש בך? ללא קשר לתפקיד. כבת אדם. כמה? לקרוא את ההמשך »


אין כמו בבית

 

כתבה: נעה יעקובוביץ

עבודה מהבית נשמעת כמו החלום הרטוב של הרבה אמהות צעירות. מי לא היתה רוצה להשקיף על הבייבי שלה ובו זמנית להרוויח את לחמה?

בימים כתיקונם גם אני עובדת מהבית. רק שמדובר בבית של מישהי אחרת. השותפה שלי. היום, במקרה, המטפלת מלווה את הבת שלה בטיול השנתי, וברגעים אלה אני יושבת מול המחשב הפרטי שלי ועובדת. מנצלת את הדקות הפנויות והשקטות של שנת הצהריים של האפרוחה כדי לסגור קצוות פתוחים- לבדוק אילו משרות חדשות עלו, לשתף עוד משרה בפייסבוק, לבחון עוד שיתופי פעולה ולענות לכל הגולשות ששאלו שאלות.

לא פשוט לעבוד מהבית- צריך משמעת עצמית וריכוז שלא נדרשים ממך במקומות אחרים (הכותבת אובחנה על ידי חברותיה כבעלת הפרעת קשב). את צריכה להתעלם מהבלאגן בסלון, לא לחשוב על ערימת הכביסה שלא נעשתה ולא על כל מה שאת יכולה לנשנש במקביל, כשהמקרר כל כך קרוב אליך. להמשך קריאה


הפוסט הזה מוקדש לך!

כתבה: ענבל זאב נאור
הפוסט הזה מוקדש לך,
את, ששלחת לי את קורות החיים שלך ואמרת שאת מיואשת, את מחפשת עבודה ולא מוצאת כבר זמן רב. כתבת לי שאת אינך מבינה מה הבעיה, לפני שילדת היית בעבודה מרשימה, עסקת בתפקידים מגוונים ותמיד כולם היו מרוצים ממך… כתבת לי שאת כבר שולחת קורות חיים לכל תפקיד, וציינת שאת כבר ממש לחוצה להתחיל לעבוד, הבנק הסביבה ובעיקר את, עצמך,  אומרים לך כי הגיע הזמן לצאת לעבוד.
קראתי את דברייך וקבענו להיפגש, בינתיים סקרתי לעומק את קורות החיים שלך ודמיינתי את המפגש העתידי שלנו. תיארתי לעצמי שאפגוש אישה סגורה ומופנמת, לא ממוקדת אשר שכחה מיהי ומה היא עשתה, אישה שהפסיקה להאמין בעצמה, אישה אשר שכחה את העובדה שפעם היא הייתה אסרטיבית, בטוחה בעצמה ויודעת בדיוק מה היא רוצה ובעיקר, אישה עם שאיפות וחלומות.
נפגשנו. הצגתי לך את עצמי ואת התחלת לספר עלייך. סיפרת לי על היותך אימא לתינוק מקסים והעיניים שלך ברקו, המשכת לספר לי על התפקיד האחרון שעשית והחיוך לא מש משפתייך. היית בטוחה בעצמך, התלהבת, האמנת ביכולותייך וידעת בדיוק לאן את מכוונת. סיפרת לי בגאווה על הפרויקטים שעשית ועל מכתבי התודה שקיבלת והמילים פשוט קלחו מפיך.  הצצתי אל קורות החיים שלך, מנסה להבין האם זאת אותה הבחורה? לקרוא את ההמשך »

אתן לא יכולות להיות מה שאתן לא יכולות לראות

כתבה: נעה יעקובוביץ

בשבוע שעבר ראיתי בפעם השלישית את הסרט Miss-representation (לטריילר) והוא הציק לי בדיוק באותה מידה. מדובר בעיני בסרט חובה לכל הנשים באשר הן- אני מסתובבת עם הדיסק, מנסה לשתף את הסרט עם כמה שיותר חברות- והוא מספר על ייצוג הנשים בתקשורת.

נכון, מדובר בארה"ב, אבל הנתונים בארץ לא מעודדים יותר. נסו לחשוב על כמה נשים אתן רואות על גבי המסך הקטן (גם אם הוא לא בדיוק קטן ותלוי על הקיר): כמה פרשניות אתן רואות בחדשות? מה אחוז הנשים בתכניות בידור כדוגמת ארץ נהדרת? כמה נשים יש בתכניות הבישול המובילות? אם אתן מצקצקות בלשון עכשיו, סימן שאתן פולניות. ומרוקאיות. וספרדיות. ונשים! כן, כן, אנחנו פשוט לא שם! במדיום הזה, שמבלי לשים לב קובע לנו איך להתנהג, לבשל, לאהוב.

You can’t be what you can’t see (את לא יכולה להיות מה שאת לא יכולה לראות) זועק הסרט ומבקש להבין אילו מסרים הילדות שלנו מקבלות כשהן צופות בטלוויזיה. למרבה הצער הילדות האלה שלנו מתחנכות בראש ובראשונה להיות יפות וסקסיות.  להמשך קריאה


ראיון עבודה – 4 טעויות נפוצות במיוחד

כתבה: נירית גלר ג'מילי

"משהו לא "עובר לי" בראיונות עבודה ואני לא יודע מה. אני מגיע לראיונות לתפקידים, שאני מתאים "פיקס". אני יודע שאני עונה על כל הדרישות. אני מרשים. אני בגיל הנכון עם הניסיון הנכון. אולי תספרי לי מה לא בסדר אצלי ומדוע אני מקבל שוב ושוב תשובות שליליות?".
והוא צדק בכל טיעוניו – היה לו ניסיון מרשים, גיל נכון ונוכחות חיננית. והוא עשה טעות מהותית שגרמה לו להיכשל פעם אחר פעם בראיונות עבודה.
האמת היא, שזו טעות, שחוזרת כל הזמן אצל מחפשי עבודה רבים, גברים ונשים כאחד.
זוהי טעות קריטית!
הטעות היא, שרוב מחפשי עבודה שוכחים מה מטרת הראיון.
מטרת הראיון בעיני המראיין – היא לא להכיר אותך ולשמוע עליך הכול. ממש לא. המראיין מיעד את זמנו על מנת להבין דבר אחד – אם את מתאימה למשרה המוצעת. נקודה.
המטרה שלך בראיון – לשכנע את המראיין שאת מתאימה למשרה, ולנסות להבין אם המשרה המוצעת מתאימה לך. לקרוא את ההמשך »


אני מתוסכלת וממורמרת

כתבה: נעה יעקובוביץ

 

זה מה שאמרתי אתמול לבן הזוג שלי כששאל מה נשמע. הוא, כמובן, לא הבין מאיפה זה נפל עליו. ככה זה כשאת מגלגלת את המחשבות בראש, חופרת בהן עוד, מוטרדת עוד קצת על הדרך ובסוף מתפוצצת. במקום פשוט לדבר.

אמרתי לו שאני מרגישה שהחלוקה בינינו לא הוגנת, שאני מבלה יותר זמן ממנו עם האפרוחה ולא מספיקה לעבוד. מזל שלא המשכתי עם הפירוט המתיש של מה זה אומר בפועל, מי מביא למטפלת, מי מוציא, מי מקלח ומי מכין ארוחת ערב.

הוא שאל אותי מה אני רוצה וביקשתי יום נוסף. שהוא יהיה זה שלוקח את הילדה מהמטפלת אחר הצהריים ומבלה איתה בפארק עד ארוחת הערב. בארוחה עצמה נהיה שנינו ביחד כמו (כמעט) תמיד. אחר כך הוספתי ורגע אחרי התחרטתי על הניימדרופינג של מישהו מהעבודה שלו שגם חולק בבית באותו אופן בדיוק. הוא לא אוהב שאני משווה לאחרים והוא צודק.

כבר הייתי מוכנה עם כל התחמושת, מה קורה מתי ואיך, מה לענות אם יגיד שהוא זה שמביא את הפרנסה העיקרית הביתה בימים אלה, מה לומר על זה שהוא היחיד שקם אליה בלילה. אבל הוא פשוט אמר בסדר. ובזה זה נגמר. וקצת התביישתי על כל התכניות וההכנות כשכל מה שנדרש זה כנות. להמשך קריאה