הסבה מקצועית? הנה 4 שאלות שיעזרו לך להחליט

 

כתבה: רויטל סילס

הסבה מקצועית מעצם הגדרתה דורשת שינוי. שינוי שבו אנחנו נפרדות מפרק מוכר ובטוח אל עבר פרק חדש בחיינו ובאופן טבעי נדרשת כאן תקופת הסתגלות. תהליך השינוי לעיתים מורכב. הוא טומן בחובו רווחים שבגינם אנחנו צועדות לקראת שינוי, אך מנגד הוא כרוך גם במחיר ובויתורים, ביניהם, מעבר לתחום חדש הדורש מאיתנו להתחיל מלמטה.

לכן, בבואך לבחון את האופציה להסבה מקצועית, כדאי לדעת:

מתי?

הרבה פעמים החשיבה על שינוי מתרחשת כאשר משהו משתנה בחיינו והאיזון המוכר- מופר. חשיבה זו בדרך-כלל נפוצה במעבר לסטטוס החדש: 'אמא'. זהו שינוי סטטוס משמעותי המחייב מאיתנו התארגנות מחדש. אני פוגשת לא מעט אמהות במהלך חופשת הלידה שהצורך בשינוי בחיי הקריירה מתבקש ולא תמיד הן יודעות מה השינוי הנכון להן. חופשת הלידה היא תקופה המאופיינת בהרבה שאלות שאנחנו מעלות לגבי המשך העתיד המקצועי שלנו (גם בלידות הבאות…). הרבה אמהות מוצאות באתנחתא הזאת את ההזדמנות והזמן הנכון לבחון את המשך דרכן התעסוקתית.

כמובן שהחשיבה על שינוי מקצוע יכולה להתרחש גם בזמנים אחרים כשאנחנו כבר לא אוהבות את מה שאנחנו עושות, כבר לא נהנות מהעבודה ונמצאות בתחושת מיצוי. תחושה זו יכולה להוות גם טריגר לשינוי יחד שילוב העובדה שהינך 'אמא'.

למה?

חשוב להבין מהיכן נובע הצורך בשינוי ולמה את רוצה בו. האם זה רק בגלל שהפכת להיות אמא ואת רוצה לעבוד בשעות גמישות שאינן אפשריות בתפקיד הנוכחי? האם זה דחף שתמיד היה קיים ודווקא עכשיו את נותנת לו מקום? הסיבות יכולות מגוונות, אך כל אחת שחושבת על שינוי צריכה להגיע עם עצמה לתשובה נטולת טרנדים עכשוויים ולחצים סביבתיים מכל מה שמקובל, צריך ונהוג. יתכן והתשובות לכך אינן נעוצות בפתרון של 'הסבה מקצועית', אלא בשינויים אחרים, קטנים יותר. היות והסבה מקצועית כרוכה בשינוי גדול, ראוי לבחון לעומק את הסיבה לבחירה. הסיבה יכולה להיות ה"מנוע" והמוטיבציה להתחיל, להמשיך ולהתמיד בתהליך השינוי.

מה?

סיבה ההופכת להיות ה'מנוע' לתהליך צריכה להיות מחוברת אליך מבפנים ועל כן חשוב לשאול את עצמך: מה מניע אותך לבצע את השינוי והאם הוא עונה על הצרכים שלך? מה נטיות הלב שלך? מהן העדפות שלך? מה חשוב לך בסביבת העבודה? מה מעניין אותך במקצוע החדש? אילו מחירים את מוכנה לשלם ועל מה את מוכנה לוותר? ואחת השאלות החשובות שאין לפסוח עליה בשום צורה – מה את יודעת על המקצוע/התחום החדש שאליו את פונה? החשיבות לאיסוף מידע בטרם מבצעים את השינוי היא קריטית. ללא בדיקה מעמיקה ובחינה של הדברים, התהליך עלול להסתיים באכזבה ומפח נפש גדול. המידע צריך לכלול איזה ביקוש יש למקצוע שבחרת בשוק העבודה? האם העבודה הזאת אכן משתלבת עם שאר התחומים בחייך? מהו הידע, המיומנויות והכישורים שהמקצוע דורש? ובהתאמה עליך לדעת עם אילו כישורים, מיומנויות וידע את מביאה מעצמך וכמובן מה נדרש ממך כדי להשלים את הפער? האם רק רכישת השכלה תהיה מספקת? לאחר ביצוע המיפוי יתכן ותיווכחי שהתמונה תהיה שונה לגמרי מציפיותייך. על כן המיפוי חשוב על מנת להיערך כראוי לקראת השינוי.

איך?

לאחר שביצעת בחינה מעמיקה מה תדרוש ממך אותה הסבה מקצועית, תוכלי לדעת איך לעשות זאת. למשל: אם בבדיקה שערכת גילית שאחד ההיבטים בהסבה המקצועית מחייבים השכלה רשמית, יהיה עלייך לבדוק אילו מוסדות השכלה מציעים את אותה השכלה ולבחון היכן הכי כדאי ללמוד בהתאם. אם התפקיד דורש  ניסיון תעסוקתי קודם בתחום, כאשר מטבע הדברים לא רכשת אותו, תוכלי לבדוק מקומות בהן תוכלי להתנדב כדי להתחיל לצבור ניסיון במקביל לתהליך חיפוש העבודה וכו'.

לפעמים אנחנו מגיעות להחלטות בחיים על בסיס מידע חלקי ואף על חוסר מידע, השאלות שהצגתי נועדו לסייע בקבלת ההחלטה. חשוב לציין כי ישנם מרכיבים נוספים שצריך לקחת בחשבון בהחלטה להסבה מקצועית, ביניהם: יכולת כלכלית, סביבה תומכת (גם רגשית), יכולת אינטלקטואלית, זמן הנדרש לשינוי ואפילו הטיימינג.

פחדים, חששות ואי-וודאות הם חלק טבעי מהתהליך. אל תתני להם לשתק אותך, תני להם את המקום הראוי לשמור אותך דרוכה ועירנית לשינוי ותאפשרי לעצמך להעז.

כשמדובר בעתידך המקצועי ובהחלטה אשר תשפיע ותעצב אותו, כדאי ומומלץ להיוועץ גם באנשי מקצוע לניהול קריירה ולבצע את התהליך תוך כדי בחירה ותכנון.

בהצלחה!

 

הכותבת:

רויטל סילס, אחראית תעסוקה ב'מזא"ה 9' בשיתוף סטרייב.

מומחית בייעוץ וליווי תעסוקתי ומנחת סדנאות בתחום פיתוח קריירה.

בעלת M.A בייעוץ ופיתוח ארגוני ו- A.B במדעי ההתנהגות.

בוגרת תכנית להנחיית קבוצות לפיתוח מנהיגות ומצויינות.

בעלת ניסיון רב ומגוון בתחום הגיוס במגזר העסקי ובמגזר הציבורי-בגוף בטחוני.

בעלת ניסיון ניהולי במכון אבחון לפסיכולוגיה תעסוקתית.

מודעות פרסומת

jobs4mom מארחת את טלי חרותי-סובר

ב- 18.10.12 נערך דיון פתוח בעמוד הפייסבוק שלנו עם טלי חרותי-סובר, אמא של רועי ומאיה, ועורכת מדורי ניהול, יזמות וקריירה ב-Themarker. הדיון עסק בנשים וקריירה, ושיתוף בני הזוג שלנו בטיפול בילדים. הנה סיכומו של הדיון:

עבודות שאוהבות אמהות מעניין אותנו לשמוע, האם האימהות שינתה אותך?

Tali Heruti-Sover: זו שאלה אמיתית…? מכירות מישהי שהאמהות לא שינתה אותה? ברור. הכל משתנה- פיזית, מנטלית, משפחתית, קריירית…

עבודות שאוהבות אמהות ספרי לנו באמת, איך התבטא השינוי מבחינת הקריירה? האם העבודה התאימה את עצמה לשינוי שלך? או את אליה?

Tali Heruti-Sover: קודם כל אמהות משנה הכל. צריך לחשוב עליה, להתכונן אליה, לבנות אסטרטגיה עוד הרבה לפני שהיא מגיעה. אחד הדברים שאני מדברת עליו כל הזמן עם סטודנטיות, בעיקר נשים שעוד לא התחתנו, זו המחשבה קדימה. ההבנה שאת לא סופרוומן – הפתעה הפתעה – ולכן את לא רוצה, או יכולה, לעשות הכל לבד.

Sivan Shatil Baram  בוקר טוב טלי. הייתי שמחה לשמוע מה עמדתך בנוגע למאמר המפורסם (והמקומם בעיני…) שפרסמה לאחרונה אן מארי סלוטר במגזין אטלנטיק "מדוע נשים עדיין לא יכולות הכל"

Tali Heruti-Sover: לטעמי – וכאן אני מגיע הלאן מארי סלוטר שעשתה הרבה רעש לא מזמן- אין סיבה לבחור בין אמהות לקריירה. יש סיבה לבנות אותה בהתאם למה שנדרש מחיי משפחה. ראשית חייבים לחבר את הבעל/האישה/בן/בת זוג למערכת ההורית. אמהות ואבהות הם אותו נושא בדיוק – ואת ההחלטה המשותפת הזו צריך לקחת עוד לפני שמתחתנים. אם שני בני הזוג מכירים בחשיבות הקריירה האחד של השני הם ייצרו מערכת משותפת שלא הופכת אמהות לאחראיות הבלעדיות על הילדים. במקביל חייבים לייצר מתחילת הדרך – אבל ממש מההתחלה- תשתית נכונה שתאשר לאמא ולאבא, להמשיך לקיים קריירה. ד"ר רחל שיינין, שעומדת בראש בית השקעות גדול תיארה לי איך עושים את זה: לוקחים את המטפלת הכי טובה ומשלמים לה קצת יותר כדי שהיא לא תעזיב עד שהילד בן עשר… קונים אוטו טוב, לא כזה שנתקע בבוקר כי רוצים לחסוך. רצוי לגור ליד ההורים – זה תמיד טוב עבור הנושא הזה, וכמובן מתחלקים עם בן/בת הזוג. אהה- ונפטרים מייסורי המצפון, ומביאים לגן ליומולדת עוגה קנויה. זה ממש בסדר.

בהנחה שאת לא גרה 300 קמ ממקום העבודה שלך כמו סלוטר (נדמה לי שאולי 30000) ובאמת לא יכולה לפגוש את הילדים שלך -כי את מאוד רחוקה- אין סיבה לא לשלב את הדברים באופן יותר נח.

Zohar Pereman הי טלי, מטפלת זה אף פעם לא כמו אמא. איך מתמודדים עם רגשות האשמה?? לקרוא את ההמשך »


כן, אני אמא

 

"את מתכננת לעשות ילדים?" שאלו אותי בראיון עבודה לפני כחמש שנים. בנחרצות עניתי שמה פתאום (!) ועמוק בלב חשבתי, שאיזה מזל שאני לא רוצה ילדים (נשבעת שבאמת האמנתי בכך), כי אחרת בחיים לא היו מקבלים אותי לעבודה הזאת. היו מהנהנים ומנפנפים אותי בחיוך. בזמנו, אפילו לא הקדשתי מחשבה לכמה שזה לא חוקי וכמה שזה לא בסדר. היום, שאלה כזו בראיון היתה גורמת לדם שלי לרתוח ולשערות שלי לסמור. וזה היה מאכזב אותי ברמות שקשה לי לתאר. כי מה זה עניינך? ומה זה קשור לעובדה שאני אעשה את העבודה שלי על הצד הטוב ביותר? ולמה כל הניסיון והמקצועיות שלי לא מעניינים אותך לפני הכל?

אז… שלום, אני נעה, וכן, אני אמא.

יש לי תואר ראשון בכלכלה (מעולם לא עסקתי במקצוע), תואר שני בקולנוע (הלוואי והיה לי זמן לטפח את התסריט שלי) ותעודת לימודי קופירייטינג (אפילו מצטיינת). הניסיון שלי כולל קופירייטינג, כתיבת תוכן על סוגיו ועריכה של כשמונה שנים, אני כותבת את מדור ה- Take Away של עכבר העיר בחמש השנים האחרונות, והקמתי ביחד עם אפי לפני קצת פחות משנה, את jobs4mom. אם את אמא שמחפשת עבודה, או אם את מעסיקה שמבינה את היתרונות הגדולים של אמהות, האתר בטח כבר מוכר לך.

אני נהנית לעבוד, זה ממלא אותי. יש בי את הצורך להיות כל הזמן בעשייה ואני קמה בבוקר בתחושת שליחות. אני לא יכולה להרשות לעצמי לא לעבוד, ובלי כל קשר, חשוב לי לא להיות תלויה בבן זוג או בכל אחד אחר מבחינה כלכלית. לא נולדתי עם כפית של זהב בפה. בקושי אלומיניום.

וכן, אני אמא. כבר שנתיים וחודש.

להמשך קריאה


5 טיפים להפקת המירב מהקשרים שלך!

כתבה: נירית גלר ג'מילי

"התקשרתי אליו וסיפרתי שאני מחפשת עבודה. הוא אמר שישמח לעזור לי ואם ישמע משהו רלוונטי הוא גם יעדכן אותי."

"ו…?" – שאלתי. "זהו. חלפו להם חודשיים ולא שמעתי ממנו דבר." שיחה זו חוזרת על עצמה עם אנשים רבים אשר מגיעים אלי לייעוץ.
כולם יודעים שנטוורקינג (השימוש באנשי הקשר שלנו) היא הדרך הכי טובה למצוא עבודה. זו הדרך שרוב מחפשי העבודה משיגים עבודה!
חשוב לי שגם את תדעי לנצל את הקשרים שלך בצורה מיטבית.

מי הם אנשי הקשר שלך?
אנשי הקשר יכולים להיות – ממונים קודמים; אנשים המועסקים בתפקידי מפתח שאת מכירה/שהכירו אותך בעבודתך; חברים; חברים של חברים; משפחה קרובה ורחוקה; שכנים; אנשים שאיתם נוצרת שיחה אקראית (בתור לרופא, בסופר ובכל מקום); בעצם כל מי שאת מסוגלה לרתום- וככל שמעיזים יותר, כך ניתן להרחיב יותר את היריעה.

לקרוא את ההמשך »


סרט טוב!

כתבה: נעה יעקובוביץ

בשבוע שעבר לקחתי את האפרוחה לסרט הראשון שלה. לא בטוחה שחשבתי שזה יקרה כל כך מוקדם, אבל תפוז ארגנה הקרנה מיוחדת של הסרט "הפיה לילי וחד הקרן" לאמהות בלוגריות, אז היה קשה לי לסרב. אם יש משהו שאני נהנית ממנו לאחרונה, זה לפגוש אמהות חדשות.

כמעט בת שנתיים, הימרתי שתחזיק מעמד 5-10 דקות ולהפתעתי הסבלנות שלה משכה אותה 40 דקות שלמות. יכול להיות שהיתה זו האנימציה הצבעונית המקסימה, יכול להיות שזה היה המעמד של ישיבה בקולנוע מול מסך ענק עם עוד עשרות ילדים ויש גם סיכוי הרבה יותר מסביר, שזה היה החטיף שהיא כרסמה במהלך כל 40 הדקות האלה.

הסבר אחרון בהחלט הוא החסך- האפרוחה כמעט לא צופה בטלוויזיה בבית (פה ושם כמה סרטונים על הלפ-טופ, אבל ממש מעט) וחטיפים אנחנו לא מחזיקים. כשראיתי איך היא בוהה בילדים גדולים יותר שיושבים עם פופקורן, שמחתי שהבאתי את הרע במיעוטו (מי אמרה שכנוע עצמי) ליתר בטחון.

האנימציה כאמור, היתה מקסימה ונעימה, העלילה, ממה שהספקתי לראות היתה בסך הכל בסדר גמור, מה גם שאני תמיד שמחה לראות סרט שהגיבורה שלו נשית. כפי שכבר כתבתי על הסרט miss-representation, הבנות (וגם הבנים!) שלנו צופות בטלוויזיה לא מעט שעות מחייהם, וזה משפיע עליהן מאוד, כך שהייתי ממש מתבאסת אם הגיבורה היתה הולכת להציל את העולם כשהיא נעולה בנעלי עקב או מצוידת בחולצת בטן. בכל מקרה, הפיה לילי היתה לבושה לעניין והנהיגה את החברים שלה בחיוך, ואת זה אני מוכנה שהבת שלי תראה. בכיף.

באתי בשביל החוויה של הקטנטנה, אבל בסופו של דבר נהניתי מאוד לשוחח עם האמהות שישבו סביבי על הקריירה שלהן. אמא אחת סיפרה על ראיון עבודה שבו הבוס התפלא איך יכול להיות שהיא לא יכולה להסתדר עם השעות- אמר שלו יש ילדים והוא מסתדר. לשאלתה הכיצד, ענה שאשתו מוציאה את הילדים מהגן. "אז אשתי לא", היא ענתה לו וחשתי גאווה בשם כל האמהות, כמו איזו דודה פולניה.

"עבודה למהנדסות יש ב- jobs4mom?" שאלה אחת האמהות ואני כמעט צעקתי "שלחי קורות חיים עכשיו!" יש עבודה למהנדסות ולמפתחות, לעורכות דין ולמנהלות חשבונות, למנהלות רשתות חברתיות ועוד. וכן, יש גם עבודה מהבית.

"אמא, פיפי!" תם עדכנה אחרי 40 דקות וכמעט גליל שלם של החטיף, ואחר כך כבר לא רצתה לחזור לאולם. אז סליחה שלא נפרדנו כראוי ומקווה שכולכן תמצאו את העבודה הראויה. זאת שאתן רוצות באמת.


האם את עובדת בלחפש עבודה?

כתבה: נירית גלר ג'מילי

אחת העבודות הקשות ביותר היא לעבוד בחיפוש עבודה, קל וחומר כאשר המשק במיתון ותהליך חיפוש העבודה ארוך ומייגע מהרגיל. האם את יודעת בדיוק איזו עבודה את מחפשת?

האם את זוכה לתגובות ראויות לקורות חייך, ואם לא, אז איך כותבים קורות חיים מנצחים?  איך נכון להתכונן לפני שמגיעים לראיון עבודה?  איזה מסר שחשוב לך להעביר למעסיק הפוטנציאלי, מסר שעשוי לקדם אותך טוב יותר מכל המועמדים הרבים אשר מתחרים על אותו תפקיד?

בסדנה תלמדי מהם ערוצי חיפוש העבודה הקיימים היום ומהם הטובים ביותר; מה אפשר להפיק מרשתות חברתיות ומה לא; איך לעבור את התקופה הזו של חיפוש עבודה כשאת שומרת על אנרגיות חיוביות, בטחון עצמי וחינניות לאורך התהליך כולו.

סדנת ג'ובקלאב יוצאת לדרך ומטרתה ללמוד לנהל את עצמנו בצורה אפקטיבית על מנת לשפר ביצועים ולהגיע במהרה לתפקיד ראוי.  כל משתתפת בסדנה תצא עם:

1. מיקוד של המשרה המבוקשת

2. משוב על קורות חיים

3. בנית "נאום מעלית", התנסות ומשוב

4. משוב על תשובות לשאלות בעייתיות לך בראיון עבודה

5. פגישות יעוץ אישיות במחיר מיוחד

הסדנה תתקיים בתאריכים 6 לאוגוסט יום שני ו- 8 לאוגוסט יום רביעי.  הסדנה כוללת שני מפגשים, כשכל מפגש יארך 5 שעות בין השעות 9:00 בבוקר עד 14:00.  עלות הסדנה 778 ש"ח לשני המפגשים (מחיר מיוחד לחברות "עבודות שאוהבות אמהות" 678 ש"ח)

מתלבטת? רוצה לשמוע מה אמרו על הסדנה הקודמת? לחצי כאן.

שפרי עמדות וצאי חזקה יותר לשוק העבודה.

מחכה לטלפון שלך  0543450223  נירית גלר ג'מילי ( MA ) – יועצת למציאת עבודה


סיבה מעולה לכישלון בראיון

כתבה: נירית גלר ג'מילי
הרגשתי את זה מיד עם תחילת הפגישה, זה צף בכל מיני אמירות, חצאי אמירות. זיהיתי את המסר מהר.
זהו מסר שקל לזיהוי, ומסר שמכשיל מאוד בראיונות עבודה:
היא לא מאמינה שהיא ראויה לתפקיד שהיא מחפשת!
בסיטואציה הזו אני נתקלת פעמים רבות עם גברים, נשים, בכל הגילים ובכל קשת המקצועות. זה פוגש אמהות רבות, אשר מאמינות שהעובדה שהן צריכות להוציא ילד מהגן ושעות עבודתן מוגבלות, הופך אותן לעובדות פחות טובות.
זה פוגש סטודנטים רבים שמאמינים שחוסר הניסיון חוסם אותם, למרות שישנם תפקידים שמיועדים לחסרי ניסיון. זה פוגש אנשים מעל גיל 40 ומעל גיל 50, שמרגישים שהם "מוצר" ישן ומיושן, או שהם מאמינים שכך חושבים עליהם המעסיקים.
זה פוגש אנשים שפוטרו מעבודתם, והם מאמינים שהם כנראה עובדים לא טובים, וזו הסיבה שפיטרו אותם ולא את האחרים ועוד. חלקם אומרים לי –"בראיון עבודה הפחדים שלי לא באים לידי ביטוי, המסרים שלי עוברים טוב, בביטחון….".
האמנם???
נכון שישנם מראיינים לא מקצועיים שתצליחו להעביר להם איזה מסר שתרצו. זה נכון שאולי גם תצליחו עם מראיינים קצת יותר טובים. אך זה יצוץ ויצוף אצל רוב המראיינים.
ואני מציעה לעצור, להזכיר לעצמכן מה כן יש בכן, מה כן יש לכן להציע, ולהניח בצד את כל הדברים החסרים, המפריעים ולא לתת לזה להשתלט עליכן.
תהליך של מציאת עבודה זה תהליך של מכירה.
מחפש עבודה "מוכר" את היכולות שלו, הניסיון, הידע, הכישורים ואת התכונות אשר מאפיינות אותו. מטרתו לשכנע את המראיין שהוא הכי מתאים לצרכיו. כמובן שגם המעסיק צריך למכור את הארגון, התפקיד וכו'. המכירה היא לגמרי הדדית, אך אני כעת מתייחסת לצד של מחפש העבודה.
איך תצליחי למכור למעסיק שאת טובה, שאת המועמדת שהכי מתאימה לו, שאת יותר מתאימה מכל המועמדים האחרים, אם את לא כל כך מאמינה במה שאתה מוכר?
סיכום
תהליך של מציאת עבודה זהו תהליך של מכירה. אם אתן לא מאמינות בעצמכן, סביר להניח שלא תצליחו לשכנע את  המראיין/ המעסיק הפוטנציאלי.
אני מציעה לכן שתעצרו, תבחנו את המצב, תזהו את הבעיה. הבעיה מתחילה בכן. כן, בכן!
לא במשק, לא בהעדר מישרות, לא במראיינים קשים, ולא בכל המועמדים הרבים המתחרים אתכם על כל תפקיד מוצע. הבעיה היא אתן.
עד שלא תפתרו את הבעיה, עד שלא תזכירו לעצמכן שאתם "שוות", אתן לא תצליחו לשכנע אחרים שאתן שוות, ושכדאי לבחור בכן. כל יום שעובר מעצים את רגשות התסכול וחוסר הביטחון: טפלו בנושא, טפלו בעצמכן, רק כך תבטיחו לעצמכן הגדלת הסיכוי למצוא עבודה.
אני אתכן עד למציאת עבודה
נירית גלר ג'מילי ( MA )    – יועצת תעסוקתית