אין כמו אמא

facebook larg pict

על חוויית הגיוס האימהית של אתר “שיפוצים פלוס”, מאת שמול שמחוני

שמי שמול ואני מנהל בשותפות את אתר האינטרנט שיפוצים פלוס המציע רשימה של קבלני שיפוצים טובים, מהטובים בארץ. האתר הוקם בשנת 2010 ע"י שני חבר'ה צעירים, אני אחד מהם. כשהקמנו את האתר לא ידענו לאן הוא יתפתח ובהתחלה אפילו האמנו שנוכל אנו להשתלט על כל העבודה לבדנו. מהר מאוד הבנו שטעינו.

קשה לתפוס כמה עבודה וכמה עזרה צריך כדי לתחזק אתר אינטרנט בגודל שלנו. אז עשינו את הצעד המתבקש וצירפנו לשורותינו עובדים שיעזרו לנו לצמוח.

בשנתיים האחרונות עבדו איתנו כ-7 עובדים ועובדות שונים. על אף שחלקם עבדו במקביל, מדובר בתחלופה גבוהה לכל הדעות. בראיונות הקבלה תמיד אמרנו את אותו המשפט וגם התכוונו לדברים: "אנחנו לא מחפשים עובד לטווח קצר, אנחנו מחפשים מישהו שיגדל איתנו". זו לא קלישאה – באמת חיפשנו את השקט ואת הבטחון שעובד טוב ומסור יכול לספק לטווח הארוך, וגם הצענו תגמול בהתאם. למרות זאת, זה לא הצליח.

מבלי להיכנס לפירוט על כל עובד, אפשר לתייג את כל עובדינו לשעבר כחבר'ה צעירים וטובים עם כוונות טובות. בהתחלה הכל היה נראה מושלם: כל העובדים בני אותו גיל פחות או יותר, ללא מחויבויות שיפגמו בעבודתם, עם המון מקום לצמוח ולהתפתח אצלנו. ומה יכול להיות יותר נוח בשבילם מעבודה נינוחה ולא פיזית, בנוחות של משרד ממוזג ולפעמים גם מהבית. מושלם, לא?

איפה טעינו? לקרוא את ההמשך »

מודעות פרסומת

5 טיפים להפקת המירב מהקשרים שלך!

כתבה: נירית גלר ג'מילי

"התקשרתי אליו וסיפרתי שאני מחפשת עבודה. הוא אמר שישמח לעזור לי ואם ישמע משהו רלוונטי הוא גם יעדכן אותי."

"ו…?" – שאלתי. "זהו. חלפו להם חודשיים ולא שמעתי ממנו דבר." שיחה זו חוזרת על עצמה עם אנשים רבים אשר מגיעים אלי לייעוץ.
כולם יודעים שנטוורקינג (השימוש באנשי הקשר שלנו) היא הדרך הכי טובה למצוא עבודה. זו הדרך שרוב מחפשי העבודה משיגים עבודה!
חשוב לי שגם את תדעי לנצל את הקשרים שלך בצורה מיטבית.

מי הם אנשי הקשר שלך?
אנשי הקשר יכולים להיות – ממונים קודמים; אנשים המועסקים בתפקידי מפתח שאת מכירה/שהכירו אותך בעבודתך; חברים; חברים של חברים; משפחה קרובה ורחוקה; שכנים; אנשים שאיתם נוצרת שיחה אקראית (בתור לרופא, בסופר ובכל מקום); בעצם כל מי שאת מסוגלה לרתום- וככל שמעיזים יותר, כך ניתן להרחיב יותר את היריעה.

לקרוא את ההמשך »


האם אני אמא טובה?


כתבה: נעה יעקובוביץ
קרדיט לתמונה וליוצרת: מיכל כהן שגב

מארי אן סלוטר, לשעבר בכירה בממשל אובמה, עוררה תגובות רבות כשטענה שאנחנו לא יכולות גם וגם. לדבריה, אנחנו, האמהות הקרייריסטיות, לא באמת יכולות לשלב משרות בכירות ותובעניות ביחד עם טיפול מסור בילדינו. סלוטר שמילאה מגוון תפקידים שבדרך כלל מאוישים על ידי גברים, ויתרה על המשרה הנוצצת כדי להיות עם הילדים שלה. בו זמנית זה ממש לא הסתדר לה. ההגדרה ל"אמא טובה" היא אינדבידואלית ויש לה אינספור פרשנויות. כאמא צעירה, אני תוהה מה כוללת ההגדרה "להיות עם הילדים שלך?" מה נחשב "טיפול מסור" בהם? כמה שעות זה מספיק כדי למלא את המנה האידאלית של יחס הורה ילד? והאם זמן הוא בכלל פרמטר?

אני שקועה עד הצוואר בעבודה רוב הזמן, וגם שעות העבודה הנוכחיות לא מספיקות לי כדי להכיל את כל המשימות המצוינות לי בלו"ז. בהתחלה עבדתי כל יום מהבוקר עד ארבע וחצי, בהמשך הוספתי עוד יום של עבודה עד שבע בערב ובקרוב מאוד יצטרף אליו יום ארוך נוסף. אני עצמאית, ונכון שזה אולי קצת אחרת מעבודה כשכירה מבחינת ההשקעה הנדרשת, אבל האמנם? יש לי הרגשה שמישהי שמתפקדת כמנכ"ל/סמנכ"ל/תפקיד בכיר אחר, נדרשת גם היא לעבוד לא פחות. עד כאן מבחינת הכמות, ומה לגבי השעות? השותפה שלי מתגמשת אתי כמה שאפשר ומכילה את העובדה שאני אמא, אבל אם זה היה תלוי בי, הייתי מתחילה כל יום ממש מוקדם יותר ומוותרת על ימים של עבודה ארוכה. מבחינתה, גם ככה היא מתחילה את העבודה כמה רגעים לפני מה שמקובל בשוק העבודה. ואני אוהבת את העבודה שלי. לא הייתי רוצה להיות עקרת בית וגם לא לעבוד בחצי משרה. אז אני מקבלת את העובדה שהעולם לא יכול להתקפל על פי מה שמתאים לי. כולנו צריכות להבין שגם כשאת עובדת בעבודה שאוהבת אמהות, את לא לבד. את לא יכולה לקבל את כל מה שאת רוצה, וצריכה להבין שהגמישות המוצעת לך היא בעצם המון.

מהצד השני של הקריירה, נמצא הבית. אני שמה לרגע בצד את עצמי ואת העובדה שכמעט כל יום אני משלימה שעות עבודה אחרי שהאפרוחה הולכת לישון, ובוחרת להתרכז במה אנחנו מספיקות בשעות הערות שלה. כאמור, שלושה ימים אנחנו מבלות יחד מארבע וחצי, כאשר בשבע מצטרף בנזוגי לחגיגת ארוחת הערב והמקלחת, ומתפקד בה כשחקן הראשי. האם זה מספיק? מי קובע? לא מזמן התלוננתי בפניו שרוב הזמן אנחנו מתפקדים כהורים גרושים- הלו"ז שלנו בנוי טלאים על טלאים, משמרות והחלפות- יום אחד אני הולכת לאימון בשבע, יום אחר הוא חוזר מאוחר כי הוא הולך ללימודים, לפעמים גם בבוקר אנחנו חולקים את משמרת הערות. להתראות ספונטניות, שלום בירוקרטיות ותיאומים.

יכול להיות שהזמן שלי עם האפרוחה מצומצם, אבל הוא בהחלט איכותי: בסופי שבוע אנחנו משתדלים להיות כמה שיותר שלושתנו ביחד. בימים כתיקונם, בשבוע העבודה, אנחנו הולכות לפארק ולים וגם כשאנחנו סתם בבית אני מאה אחוז איתה. אחרי יום ארוך של עבודה אני מאוד מתגעגעת, וביני לביני, מקוה שכשהיא תהיה גדולה יותר, התנאים והשוק ישתנו ואוכל לעבוד פחות.

אולי מישהי אחרת היתה סופרת את השעות שלי בעבודה וחושבת שהן מגדירות אותי כאמא טובה פחות, אבל אני חושבת אחרת. התחושה שאני מקבלת בזמן שאני מפתחת קריירה, העובדה שאני יוצרת, שאני לומדת, שאני עוזרת לאחרים במציאת העבודה שלהם, הופכת אותי לבן אדם מאושר יותר, ולכן, בעיני, גם לאמא טובה יותר. מארי אן סלוטר מבקשת בכתבה "להפריך את ההאדרה של שעות העבודה הארוכות, שנתפשות כיום כתנאי הכרחי להצלחה וסימן לרצינות". ברגע שזה יקרה והשוק כולו יתאים את עצמו למי שרוצה איזון בין הבית לקריירה, החיים של כולנו יהיו מושלמים. אני מרגישה שאנחנו בדרך לשם, שזה עוד יקרה ומתחיל לקרות לאט, בשלבים. מאמינה באמת שהסבלנות משתלמת ו- jobs4mom מוכיח שאנחנו בדרך הנכונה.


האם את עובדת בלחפש עבודה?

כתבה: נירית גלר ג'מילי

אחת העבודות הקשות ביותר היא לעבוד בחיפוש עבודה, קל וחומר כאשר המשק במיתון ותהליך חיפוש העבודה ארוך ומייגע מהרגיל. האם את יודעת בדיוק איזו עבודה את מחפשת?

האם את זוכה לתגובות ראויות לקורות חייך, ואם לא, אז איך כותבים קורות חיים מנצחים?  איך נכון להתכונן לפני שמגיעים לראיון עבודה?  איזה מסר שחשוב לך להעביר למעסיק הפוטנציאלי, מסר שעשוי לקדם אותך טוב יותר מכל המועמדים הרבים אשר מתחרים על אותו תפקיד?

בסדנה תלמדי מהם ערוצי חיפוש העבודה הקיימים היום ומהם הטובים ביותר; מה אפשר להפיק מרשתות חברתיות ומה לא; איך לעבור את התקופה הזו של חיפוש עבודה כשאת שומרת על אנרגיות חיוביות, בטחון עצמי וחינניות לאורך התהליך כולו.

סדנת ג'ובקלאב יוצאת לדרך ומטרתה ללמוד לנהל את עצמנו בצורה אפקטיבית על מנת לשפר ביצועים ולהגיע במהרה לתפקיד ראוי.  כל משתתפת בסדנה תצא עם:

1. מיקוד של המשרה המבוקשת

2. משוב על קורות חיים

3. בנית "נאום מעלית", התנסות ומשוב

4. משוב על תשובות לשאלות בעייתיות לך בראיון עבודה

5. פגישות יעוץ אישיות במחיר מיוחד

הסדנה תתקיים בתאריכים 6 לאוגוסט יום שני ו- 8 לאוגוסט יום רביעי.  הסדנה כוללת שני מפגשים, כשכל מפגש יארך 5 שעות בין השעות 9:00 בבוקר עד 14:00.  עלות הסדנה 778 ש"ח לשני המפגשים (מחיר מיוחד לחברות "עבודות שאוהבות אמהות" 678 ש"ח)

מתלבטת? רוצה לשמוע מה אמרו על הסדנה הקודמת? לחצי כאן.

שפרי עמדות וצאי חזקה יותר לשוק העבודה.

מחכה לטלפון שלך  0543450223  נירית גלר ג'מילי ( MA ) – יועצת למציאת עבודה


קחו חופש. ויפה חצי שנה קודם.

כתבה: נעה יעקובוביץ

 

לפני שבוע לקחתי את יום החופש הראשון שלי מזה חצי שנה. עכשיו, מדובר באמת ביום חופש ראשון במובן המלא, שכן לא היה בחצי שנה האחרונה יום שבו לא עשיתי משהו שקשור ל- jobs4mom, אפילו אם זה היה "רק" לענות למיילים. כולל שבתות, חגים ומועדים, כולל את זה שטפו טפו לא הייתי חולה אפילו לא פעם אחת בחצי שנה האחרונה. אמא או לא אמא?

לפני כחודש השתתפנו בכנס של חברת Dynamix שכל כולו הוקדש לאיזון בין הבית לקריירה. רגע לפני שעלינו אנחנו לספר על כמה דרושים לנו מעסיקות ומעסיקים שמבינים את הנושא, ב- jobs4mom, עמדה על הבמה מלי אלקובי וסיפרה על החיים שלה באוסטרליה לפני כמה שנים. כשהיא רשמה את הילד לגן שאלו אותה כמה ימים היא רוצה שהוא ישהה שם, כי באוסטרליה, מקובל לבלות עם הילדים גם במהלך השבוע ולא רק כשאת מגיעה אחרי העבודה, באפיסת כוחות. הסתבר לה, שבארץ הקנגרו, שני אנשים יכולים לחלוק יחד משרה מלאה אחת!

להמשך קריאה


סיבה מעולה לכישלון בראיון

כתבה: נירית גלר ג'מילי
הרגשתי את זה מיד עם תחילת הפגישה, זה צף בכל מיני אמירות, חצאי אמירות. זיהיתי את המסר מהר.
זהו מסר שקל לזיהוי, ומסר שמכשיל מאוד בראיונות עבודה:
היא לא מאמינה שהיא ראויה לתפקיד שהיא מחפשת!
בסיטואציה הזו אני נתקלת פעמים רבות עם גברים, נשים, בכל הגילים ובכל קשת המקצועות. זה פוגש אמהות רבות, אשר מאמינות שהעובדה שהן צריכות להוציא ילד מהגן ושעות עבודתן מוגבלות, הופך אותן לעובדות פחות טובות.
זה פוגש סטודנטים רבים שמאמינים שחוסר הניסיון חוסם אותם, למרות שישנם תפקידים שמיועדים לחסרי ניסיון. זה פוגש אנשים מעל גיל 40 ומעל גיל 50, שמרגישים שהם "מוצר" ישן ומיושן, או שהם מאמינים שכך חושבים עליהם המעסיקים.
זה פוגש אנשים שפוטרו מעבודתם, והם מאמינים שהם כנראה עובדים לא טובים, וזו הסיבה שפיטרו אותם ולא את האחרים ועוד. חלקם אומרים לי –"בראיון עבודה הפחדים שלי לא באים לידי ביטוי, המסרים שלי עוברים טוב, בביטחון….".
האמנם???
נכון שישנם מראיינים לא מקצועיים שתצליחו להעביר להם איזה מסר שתרצו. זה נכון שאולי גם תצליחו עם מראיינים קצת יותר טובים. אך זה יצוץ ויצוף אצל רוב המראיינים.
ואני מציעה לעצור, להזכיר לעצמכן מה כן יש בכן, מה כן יש לכן להציע, ולהניח בצד את כל הדברים החסרים, המפריעים ולא לתת לזה להשתלט עליכן.
תהליך של מציאת עבודה זה תהליך של מכירה.
מחפש עבודה "מוכר" את היכולות שלו, הניסיון, הידע, הכישורים ואת התכונות אשר מאפיינות אותו. מטרתו לשכנע את המראיין שהוא הכי מתאים לצרכיו. כמובן שגם המעסיק צריך למכור את הארגון, התפקיד וכו'. המכירה היא לגמרי הדדית, אך אני כעת מתייחסת לצד של מחפש העבודה.
איך תצליחי למכור למעסיק שאת טובה, שאת המועמדת שהכי מתאימה לו, שאת יותר מתאימה מכל המועמדים האחרים, אם את לא כל כך מאמינה במה שאתה מוכר?
סיכום
תהליך של מציאת עבודה זהו תהליך של מכירה. אם אתן לא מאמינות בעצמכן, סביר להניח שלא תצליחו לשכנע את  המראיין/ המעסיק הפוטנציאלי.
אני מציעה לכן שתעצרו, תבחנו את המצב, תזהו את הבעיה. הבעיה מתחילה בכן. כן, בכן!
לא במשק, לא בהעדר מישרות, לא במראיינים קשים, ולא בכל המועמדים הרבים המתחרים אתכם על כל תפקיד מוצע. הבעיה היא אתן.
עד שלא תפתרו את הבעיה, עד שלא תזכירו לעצמכן שאתם "שוות", אתן לא תצליחו לשכנע אחרים שאתן שוות, ושכדאי לבחור בכן. כל יום שעובר מעצים את רגשות התסכול וחוסר הביטחון: טפלו בנושא, טפלו בעצמכן, רק כך תבטיחו לעצמכן הגדלת הסיכוי למצוא עבודה.
אני אתכן עד למציאת עבודה
נירית גלר ג'מילי ( MA )    – יועצת תעסוקתית

 


מריח כמו (הכל חוץ מ)רוח נעורים

אזהרה! הפוסט הבא כולל פרסומת לספר

כתבה: נעה יעקובוביץ

בא לי קצת לבכות כשאני קוראת את זה: "נעה יעקובוביץ, בת 26, קומתה 164 ס"מ, עיניה חומות, שערה בלונדיני מתולתל, מבנה גופה אתלטי. לאחרונה נראתה מחפשת את עצמה. יש לה תואר בכלכלה אבל היא קופירייטרית, נראית עדינה אבל עושה אגרוף תאילנדי, מפחדת מג´וקים אבל יודעת לשגע פילים."

שורות אלה נכתבו על הכריכה האחורית של הספר שלי "לשגע פילים", שהייתי רוצה לומר עליו "ספרי הראשון", אבל לא באמת היה עוד אחד אחריו. כבר יותר מדי זמן אני אומרת שאעבוד על לעצבן ג’ירפות (לא, אני לא באמת אקרא לו ככה) ולא עושה דבר וחצי דבר בעניין. לשגע פילים ראה אור לפני 7 שנים, ואם הייתי צריכה לתת לו את הקונטרה המעודכנת, הייתי כותבת "כבר לא בת 26 וגם לא קופירייטרית, קצת פחות מפחדת מג’וקים ויש סיכוי שאולי מצאתי. רק שלא בטוח את מי".

עצוב לי לקרוא את הסיפורים שכתבתי, שמתחילים במציאות ונגמרים בהזיה, כי אני מרגישה שאני חיה חיים אחרים היום. שהעובדה שאני אמא מחייבת אותי להיות עם הרגליים על הקרקע ולהתרחק כמה שיותר מהר מכל ענן אפשרי. להיות אמא משמעותו רצינות, בגרות ואחריות, לא בהכרח בסדר זה. להמשך קריאה