נקודת מבט חדשה

כתבה: מיכל אביב

Perspective_ Trekking Rinjani

ליאת ( שם בדוי) היא אמא צעירה, בתחילת שנות ה- 30 שלה. לאחר 4 שנים של זוגיות הכוללות נישואין, אימוץ של כלבה מקסימה וחיים משותפים, היא הבינה שהגיע הזמן להביא ילדים ( "את לא נהיית יותר צעירה" – כך אמרה לה אמא…) ואכן כך היה. ליאת נכנסה להריון, ילדה את בתה הבכורה ("הדבר הכי יפה והכי מושלם בעולם!") והבינה כמו כל אמא צעירה, אשר ילדה לראשונה, שחייה השתנו מן הקצה אל הקצה. פתאום מצאה את עצמה נקרעת בין הטיפול בתינוקת, מטלות הבית, השיקום העצמי לאחר הניתוח, עייפות מתמדת ומחסור טוטאלי בזמן, למרות שבעלה היקר היה לצדה וניסה לתמוך ולעזור עד כמה שאפשר. לקרוא את ההמשך »


אין כמו אמא

facebook larg pict

על חוויית הגיוס האימהית של אתר “שיפוצים פלוס”, מאת שמול שמחוני

שמי שמול ואני מנהל בשותפות את אתר האינטרנט שיפוצים פלוס המציע רשימה של קבלני שיפוצים טובים, מהטובים בארץ. האתר הוקם בשנת 2010 ע"י שני חבר'ה צעירים, אני אחד מהם. כשהקמנו את האתר לא ידענו לאן הוא יתפתח ובהתחלה אפילו האמנו שנוכל אנו להשתלט על כל העבודה לבדנו. מהר מאוד הבנו שטעינו.

קשה לתפוס כמה עבודה וכמה עזרה צריך כדי לתחזק אתר אינטרנט בגודל שלנו. אז עשינו את הצעד המתבקש וצירפנו לשורותינו עובדים שיעזרו לנו לצמוח.

בשנתיים האחרונות עבדו איתנו כ-7 עובדים ועובדות שונים. על אף שחלקם עבדו במקביל, מדובר בתחלופה גבוהה לכל הדעות. בראיונות הקבלה תמיד אמרנו את אותו המשפט וגם התכוונו לדברים: "אנחנו לא מחפשים עובד לטווח קצר, אנחנו מחפשים מישהו שיגדל איתנו". זו לא קלישאה – באמת חיפשנו את השקט ואת הבטחון שעובד טוב ומסור יכול לספק לטווח הארוך, וגם הצענו תגמול בהתאם. למרות זאת, זה לא הצליח.

מבלי להיכנס לפירוט על כל עובד, אפשר לתייג את כל עובדינו לשעבר כחבר'ה צעירים וטובים עם כוונות טובות. בהתחלה הכל היה נראה מושלם: כל העובדים בני אותו גיל פחות או יותר, ללא מחויבויות שיפגמו בעבודתם, עם המון מקום לצמוח ולהתפתח אצלנו. ומה יכול להיות יותר נוח בשבילם מעבודה נינוחה ולא פיזית, בנוחות של משרד ממוזג ולפעמים גם מהבית. מושלם, לא?

איפה טעינו? לקרוא את ההמשך »


לראיין אמא. איך זה מרגיש?

גלמור 2013

כתבה: גל מור

גם אני, כמוך, עוקבת אחר הפוסטים בעמוד הנפלא של "עבודות שאוהבות אמהות".

גם אני, כמוך, קוראת את הסיפורים של אמהות שניגשו לראיון עבודה ונתקלו בשאלות חודרניות, אישיות, חצופות, מעליבות, שלא לומר לא חוקיות בעליל. וגם אני כמוך, נתקפת סלידה, כעס וגם עלבון בשם אותן מרואיינות, נשים-אמהות-אחיות שלי.

בשונה ממך, ביום-יום שלי כמראיינת, כמגייסת, כמאמנת קריירה, אני רואה גם את הצד השני והיום אשקף לך אותו, שכן לדעת מה עובר בראש של האחר זה יתרון עצום בכל דיאלוג. לקרוא את ההמשך »


למה לא חוזרים אלי?

Question 

כתבה: ענבל זאב נאור

"שלחתי עשרות קורות חיים- למה אף אחד לא חוזר אלי? אני כבר לא יודעת מה לעשות". מוכר לך?

לי זה מאוד מוכר, בנוסח כזה או אחר, זאת אולי אחת  השאלות היותר נשאלות כאשר אני פוגשת מחפשי עבודה על סף ייאוש. הם שולחים שוב ושוב קורות חיים ו… כלום, שום דבר, אולי פה ושם איזה טלפון, אבל לא יותר מזה.  מכירה את זה? את יודעת שאת מוכשרת ושיש לך  בדיוק את הניסיון הרלוונטי, אז איך לעזאזל אף אחד לא חוזר אליך?

99% מהסיבות לחוסר מענה לקורות חיים או ממענה שאינו רלוונטי, נובעות מקורות החיים עצמם. מחפשי עבודה רבים אינם מודעים לעובדה  כי הם משתמשים בקורות חיים שלא רק שלא מקדמים אותם אלא גם עושים להם נזק עצום. אז רגע לפני שתמשיכי, הציצי בקורות החיים שלך ובדקי:

  • האם קורות החיים שלך מספרים מה את מחפשת? האם קורות החיים שלך פונים ומכוונים ספציפית לתחום מסוים. אם את בגישה של "לא משנה לי במה לעבוד, העיקר לעבוד במשהו"… אז סביר להניח שקורות החיים שלך לא יעשו את העבודה. קורות חיים שכתובים היטב חייבים לענות על השאלה – "באיזה תחום את מחפשת עבודה".
  • הקדישי מספר שורות לתמצת את קורות החיים שלך – לך יש את היכולת לנתב את הקורא למידע שאת מעוניינת שידע אודותיך. איך? רשמי בכמה שורות את עיקר הניסיון שלך (הרלוונטי למשרה בה את מעוניינת) ואת הכישורים שלך. אני בטוחה שגם את אוהבת לקרוא את התקציר של הספר על מנת לדעת אם הוא מעניין אותך, לא? כך גם המגייס.
  • צמצמי פערים- נשים, בשל היותן אימהות,  מוצאות עצמן מחוץ לשוק העבודה לפרקי זמן ארוכים. החופשה שלקחת לגדל את ילדיך היא חופשה מוצדקת ולכן ראוי לציין זאת ולא להשאיר "חור" ללא הסבר.
  • צרי עניין! קורות החיים צריכים לספק מידע, לספר אודותייך, אך גם להשאיר טעם של עוד! לכן, את חייבת למצוא את האיזון שבין פירוט יתר לתמציתיות. חשבי היטב מה חובה שיירשם ועל מה ניתן לוותר.
  • אמירה אישית– על כל משרה שאת שולחת קורות חיים מתקבלים  מאות קורות חיים נוספים, לכולם פורמט קורות חיים הכתוב פחות או יותר באופן זהה, את חייבת לבלוט על פני האחרים. איך? זה יכול להיות ע"י משפט מסוים, עיצוב מסוים, מכתב נילווה שישאיר חותם או כל דבר אחר אשר יבדיל אותך מהאחרים.

סיימת? מרגישה שקורות החיים שלך טובים יותר? מעולה. זה הזמן לחזור שוב למרוץ ולהתחיל לשלוח שוב קורות חיים. זכרי כי בתהליך חיפוש עבודה עלייך להיות תמיד עם היד על הדופק וכשמשהו לא עובד, ודאי איך אפשר לתקן.

קורות חיים טובים עשויים לקצר לך משמעותית את זמן החיפוש ויכולים לעזור לך למצוא בדיוק את מה שאת מחפשת.

שיהיה בהצלחה!

ענבל זאב- נאור – מאמנת תעסוקתית.

עוד על ענבל והשירותים שהיא מעניקה, ממש כאן


5 טיפים לאמא העצמאית

home

כתבה: נעה יעקובוביץ

אני כותבת את הפוסט הזה מסיאול. כן, כן, זו שבקוריאה.

את הבוקר ביליתי בנסיעה ברכב עם שלוש ילדות צורחות ברכב, היו שם עוד הורים, נכון. אחרי נצח הגענו לגן חיות, חיכינו בתור ארוך וכשכבר הגענו לכניסה לגן החיות, היה כבר כל כך קר, שפשוט עשינו אחורה פנה וחזרנו הביתה. עכשיו כולם נסעו לאיזה מקום כיפי, כפיצוי, אבל השעה כבר 16:00 כאן, שזה אומר 9:00 בשעון ישראל ורק אני נשארתי בבית מול המחשב כי צריך לעבוד. אוף. לקרוא את ההמשך »


"אין דבר יותר כיף מלחבר צורך ארגוני וצורך עסקי"

piramida1 catalyst

כתבה: אפי הזנפרץ

לפני כשבוע היינו בכנס השנתי הרביעי של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה בהשתתפות אנשים רבים וטובים שברור כי נושא השוויון קרוב ללבן וליבם. אנחנו שמחות מאד על שיש מי שמודד את הנתונים, עורך סקרים, ומקדם חקיקה ואכיפה וגם דואג לתקשר החוצה את הנתונים החשובים הללו. אז מה למדנו על שוויון הזדמנויות בעבודה?

  1. למדנו ש- 63% מהפניות לנציבות הן של נשים. למדנו גם, שאנחנו לא לבד באפליה במקומות עבודה. מגזרים נוספים שמצבם עגום הם המגזר הערבי, החרדי, מבוגרים מעל גיל 45, ואנשים עם מוגבלויות.
  2. למדנו שבכל הסקרים שעורכת הנציבות, היא מתייחסת לנשים, ולאמהות לילדים עד גיל 6, כשתי קבוצות שונות. לא מובן לנו מדוע, כי הרי כולנו יודעות הרי שבמקרה שאשה נאמר בת 28, ללא ילדים, מגיעה לראיון עבודה, הדבר הראשון שעולה בראש למראיין הנגוע באפליה זה שממש בקרוב היא כנראה "תתחיל לעשות ילדים". יש חפיפה לכן לדעתי בין שתי הקבוצות הללו בסיבת האפליה ויש מקום לתת לכך את הדעת.ע.שטראוס כנס נציבות
  3. מעפרה שטראוס, יו"ר קבוצת שטראוס, שייבאה לישראל את מדד קטליסט, למדנו שגיוון והכלה בתעסוקה זה אינטרס של החברות. למדנו משטראוס שהיא נוהגת לקדם ספקים שהם עסקים בבעלות נשים, וגם להאיר את תשומת לבן של נשים אחרות לכך.
  4. מד"ר גלית דשא, מנכ"ל שדולת הנשים, שהציגה את הנתונים העדכניים ממפקד קטליסט בישראל, שב-100 החברות של מדד ת"א-100, ניהלו את החברה 8 נשים בלבד, לעומת 92 גברים. לקרוא את ההמשך »

מקום כמו 'אינטל' לא עוזבים…

Lotem

כתבה: לוטם אביזמר לשם

התלבטות היא סיפור חיי (הנה, אני כבר מוצאת את עצמי מתלבטת איך להמשיך את הכתבה…).

מאז שאני זוכרת את עצמי אני נוהגת להתלבט. כילדה התלבטתי שעות מה ללבוש, ורק אחרי שהארון היה הפוך על המיטה, מיליון מדידות ושלושים חוות דעת נמצאה ההופעה המיוחלת, התלבטתי גם אם להיות חברה של הבחור שאהב אותי (לימים בעלי), ורק אחרי שנפרדתי ממנו וחזרתי 5 פעמים החלטתי שאני אוהבת אותו, התלבטתי מה ללמוד בתיכון, ספרות או כימיה, ואחרי שיעור אחד בהרחבת ספרות ביקשתי לעבור לכימיה.

גם כשבגרתי ההתלבטויות לא פסקו, רק הנושאים השתנו וההשלכות הפכו משמעותיות. התלבטתי אם לעבור דירה, אם להתחתן, אם להשאיר את ההיריון וההחלטה שהייתה אולי הקשה מכולן אם לעזוב את מקום העבודה.

במשך 3 וחצי שנים עבדתי ב'אינטל' במשאבי אנוש. מונית אספה אותי והחזירה אותי מפתח הבית, היו לי ארוחות צהריים חמות ומגוונות, המנהלות שלי פרגנו לי ונתנו לי חופש להביא את עצמי ואת היכולות שלי לידי ביטוי, האנשים בקבוצה היו חביבים ואפילו התנאים היו נאים. היה לי טוב, באמת טוב. אבל לצד כל הטוב הזה היה לי חלום – רציתי להיות עצמאית. רציתי לעזור לאנשים לחיות את הרצונות שלהם. לגרום להם להבין שהכול אפשרי בעבורם. לקרוא את ההמשך »


אהה…. את אמא?! טוב, אז זה לא יילך

כתבה: לוטם בכר

לא, זו לא התגובה של בחור שהתחיל איתי בפאב וגילה שבפלאפון שלי יש תמונות של ילדה חמודה במקום תמונות שלי עם חברות בביקיני, זו התגובה של לא מעט מראיינים כשהם מגלים שאני צריכה לצאת לפני שקיעת החמה (או צאת הנשמה) כדי לקחת את הבת שלי.

אני לוטם, בת 29, עו"ד במקצועי ואמא. אחרי 3.5 שנות לימודים, שנת התמחות ושנה ניסיון כעורכת דין מסחרית ועם לא מעט מסגרות בהן התנדבתי וצברתי ניסיון, נדמה כי קורות החיים שלי בעצם מכילים מילה אחת :"אמא". לקרוא את ההמשך »


אמא של חזי מחפשת עבודה

Yael_cohen_segev

פוסט של אמא מ- jobs4mom: יעל שגב-אקר.


אמא של חזי מבלה יותר מדי שעות מול המחשב, לפחות לדעתו.

 "אמא, מה את עושה שם כל הזמן?" שואל חזי ערב אחד, לאחר שצחצח שיניים והוא מחכה לאמא שתשכיב אותו לישון עם סיפור מקורי.

 "מעדכנת את הפרופיל שלי בלינקדאין", ממלמלת אמא. "אולי זה יעזור".

 יעזור במה?" שואל חזי ונאחז ברגל של הכסא. "גם אני רוצה לעזור לך!"

 אמא נאנחת קצת, סתם מתוך הרגל של פולניות, לוקחת את חזי ומושיבה אותו עליה. "אתה מוזמן לעזור לי", היא אומרת, "אני רוצה למצוא עבודה".

 "מה זה עבודה", שואל חזי, "כולם מתלוננים על זה כל הזמן ואני לא מבין מה זה! נמאס לי מהעבודה, קשה בעבודה. איפה זה המקום הזה 'עבודה?'"

  לקרוא את ההמשך »


5 הפרמטרים בהם את נבחנת בראיון עבודה/במקום עבודה חדש

מיכל שיינר

כתבה: מיכל שיינר

שמעתן על המושג "מסוגלות תעסוקתית"?

במציאות של ימינו, כאשר מספר רב של מתמודדים מתחרה על אותה משרה וכאשר רוב המתמודדים הם בעלי השכלה וניסיון מקצועי, השאלה "איזה אדם אני?" עומדת על הפרק יותר מתמיד.

"מסוגלות תעסוקתית" היא היכולת שלנו להתמודד בשוק העבודה ברמה האישיותית. "איזה אדם אני"? אילו תכונות, יכולות וכישורים יש לי להציע שיתרמו לארגון ולחברה בה אני עובדת.

בזמן ראיון עבודה או לפני כניסה למקום עבודה חדש אנו נבחנות ב – 5 פרמטרים מרכזיים:

1. עמדה גישה והתייחסות : אתיקת עבודה, עמדות וגישות חיוביות לסובב, איזו אווירה אני יוצרת סביבי, יכולת עבודה בצוות ויזמות.

2. תקשורת: יכולת לתקשר תוך התייחסות לתקשורת בין-אישית, יכולת לבנות מערכות יחסים חיוביות התורמות לסביבת העבודה, הן בכתב והן בע"פ וכן באמצעות IT טכנולוגיות מידע בתוך ומחוץ לארגון. לקרוא את ההמשך »